בציוץ שפרסמה גוטליב בחשבונה ברשת X, היא כיוונה את האש לעבר חברה למפלגה, שר הביטחון, וכתבה: "ישראל כ"ץ בוא נעשה את זה קצר. בלי תעודת חיסיון לא היה מוגש כתב אישום נגדי. למה? כי הפרקליטות לא היתה מאפשרת העברת חומרים מסווגים אגב ניהול המשפט נגדי. היום (למה היום ואיך פתאום) נשלח אליך מכתב ולפיו האלוף זיני מבהיר כי חובה שלא לחשוף מקורות מודיעיניים וכי החיסיון לא משפיע על המשפט שלי".
"ובכן, העם לא מטומטמם. אם הופעלו מקורות בעזה עובר לתופת, ואם הם קשורים לבן הזוג של ברסלר לא חשוב שאחשוף זאת במסגרת הטענה שחשיפתי נעשתה במסגרת מילוי תפקידי?? לא יעזור ישראל, לא תברח מהעובדה שללא תעודת חיסיון לא היה מוגש כתב האישום נגדי. אני את המאבק נגד מיארה הרודפת שמלבינה את צמרת השב״כ מאשמתו לתופת אוקטובר אנהל לגמרי בעצמי ובע״ה".
על פי החשד בכתב האישום שרוצה להגיש היועמ"שית, גוטליב פרסמה ללא היתר מידע חסוי על עובד שב"כ, בן זוגה של פעילת המחאה שקמה ברסלר. עוד לפני ההחלטה הסופית, הפרקליטות הודיעה לה כי נשקלת העמדתה לדין בחשד לעבירה על חוק השב"כ, לאחר שזומנה לחקירה ולא התייצבה. בהמשך חתם שר הביטחון ישראל כ"ץ על תעודת החיסיון שאפשרה את קידום ההליך הפלילי.
במכתב, שהועבר בהמשך לבקשת שירות הביטחון הכללי משר הביטחון להחיל צו חיסיון על מקורות המידע ששימשו להכנת חוות הדעת בעניינה של גוטליב, ובפרט ביחס לסכנות הכרוכות בחשיפת זהותו של עובד שירות, כתב זיני: "אבקש להבהיר כי מדובר במקורות מודיעיניים רגישים, המשמשים עד היום את כלל גופי הביטחון".
התרעות פיקוד העורף