גורם חרדי בכיר אמר הבוקר ל"מעריב": "אנחנו לא מאמינים לנתניהו עד שנראה את חוק הגיוס במליאה. נתניהו לחוץ כי הוא יודע היטב שללא חוק גיוס - לא יהיה לו אותנו אחרי הבחירות ולא יהיה לו מה לעשות עם זה. אם נצא לבחירות ללא חוק גיוס - אין לו גוש. הוא לא יהיה אלטרנטיבה, אף אחד לא יסכים יותר ללכת איתו תמורת התחייבות, יש לנו כבר התחייבות לפני ארבע שנים - לכן אחרי הבחירות מקסימום נמנע ולגוש השני יהיה ממשלת מיעוט".
לכן כבר היום תחל את דיוניה על החוק בוועדת החוץ והביטחון. שלושה דיונים צריכה לקיים הוועדה בטרם תפיץ את נוסח החוק המלא ותביא אותו להצבעה בקריאה סופית במליאת הכנסת. שני הדיונים הבאים יתקיימו בשבוע הבא. בשבוע שלאחר מכן אמורה להתקיים ההצבעה במליאה. הכל כפוף כמובן למצב הביטחוני.
נתניהו יודע שהחרדים בוחנים בשבע עיניים את מהלכיו. כל עוד הוא מתקדם- יתנו לו את הזמן הדרוש להשלים את הפרוצדורות החוקיות. בינתיים, יתמכו במהלכים שהם תומכים בהם בלי קשר למשבר הפוליטי- פיצול תפקיד היועמ"ש, חוק מח"ש ועוד. כל אלה לא יעמדו לזכות נתניהו במידה שיגלו ששוב משחקים איתם. ושהזמן נמרח ונמרח בעוד עיכובים ודחיות ללא הסברים. גם מחסור באצבעות שירימו ידם בעד החוק לא יתפוס אצלם כסיבה מוצדקת. תפקידו של ראש הממשלה לדאוג לרוב בכל ההצבעות הקואליציוניות.
בליכוד הודו כי הלחץ במפלגה גובר. האפשרות לבחירות מוקדמות מזרזת את המאבקים הפנימיים, ובצמרת הליכוד מנסים למנוע מצב שבו הקרבות על התקנון יתפוצצו בתוך הוועידה עצמה. לפי גורמים המעורים בפרטים, אחת המטרות המרכזיות של נתניהו היא להבטיח לעצמו מרחב תמרון רחב יותר ברשימת הליכוד הבאה. בליכוד מעריכים כי ראש הממשלה ידרוש תחילה מספר גבוה של שריונים, כעשרה, אך בפועל יסתפק ככל הנראה בכחמישה. "הוא מדבר על עשרה כדי לקבל חמישה", מעריך גורם פוליטי המעורה בדיונים.