בעולם הערבי טוענים: כאן טמון כוחו העיקרי של נתניהו - לכן הוא לא נופל

בכתבה באתר "אל נשרא" מסבירים כי למרות השנתיים המטלטלות מאז 2023, שכללו מלחמה רב-זירתית, אבדות כבדות ומשבר פוליטי חריף, גוש הימין בישראל שומר על כוחו

לוגו מעריב צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון ל-"60 דקות"
ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון ל-"60 דקות" | צילום: צילום מסך רשתות חברתיות
4
גלריה

בעיתון "אל נשרא" ניתחו את המצב הפוליטי בישראל, והתייחסו למשברים שעוברת ישראל בשנים האחרונות. לדבריהם, על פני השטח, הפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות נראית כמו חידה בלתי פתירה: מאז שנת 2023, אזרחי ישראל חווים שרשרת של מלחמות רב-זירתיות, אבדות בנפש בהיקף שלא נראה עשורים, וזעזוע עמוק לביטחון האישי.

ראשי הסיעות החרדיות בכנסת בהצעת חוק פיזור הכנסת ה-25
ראשי הסיעות החרדיות בכנסת בהצעת חוק פיזור הכנסת ה-25 | צילום: מרק ישראל סלם

הטעות של האופוזיציה

הטעות הבסיסית בהבנת המצב היא ההנחה שמשברים קשים מובילים אוטומטית למהפך פוליטי. מאז אירועי ה-7 באוקטובר 2023 והתרחבות המלחמה, החברה הישראלית לא שינתה את תפיסתה הביטחונית שמאלה – אלא להפך. הציבור מרגיש שהסביבה הפכה למסוכנת בהרבה. לכן, השאלה המרכזית עבור ישראלים רבים היא לא "מי אשם?", אלא "מי מסוגל לנהל את הסיכון?".

כאן טמון כוחו של נתניהו: הוא נתפס לא רק כראש ממשלה, אלא כמנהיג של מחנה חברתי ופוליטי שלם, המרגיש מקופח היסטורית על ידי האליטות, המשפט והתקשורת. לכן, כל מתקפה עליו נתפסת אצל תומכיו כמתקפה על המחנה כולו, ומחזקת את הנאמנות אליו.

גדי איזנקוט ב''עובדה'' של קשת 12
גדי איזנקוט ב''עובדה'' של קשת 12 | צילום: צילום מסך, קשת 12

משבר חוק הגיוס והסדקים בימין

עם זאת, המחלוקת סביב חוק פטור הגיוס לחרדים העניקה למשבר מימד חדש. על רקע השחיקה של הלוחמים והמחיר הכבד של המלחמה, חלקים נרחבים בציבור רואים בהמשך הפטור נטל שאי אפשר להצדיק אותו עוד מבחינה מוסרית ופוליטית. המצב הזה מעמיד את המפלגות החרדיות תחת לחץ חסר תקדים.

למרות שההצבעה המקדימה על פיזור הכנסת הייתה מכה פוליטית לנתניהו, היא עדיין לא הובילה לקריסה. המפלגות החרדיות מבינות שנפילת הממשלה תסכן את ההישגים והתקציבים שלהן, ואילו בימין הקיצוני חוששים שפירוק הקואליציה יוביל לממשלת מרכז או לתקופה של חוסר יציבות. לכן, המשבר הנוכחי נראה יותר כמו הפעלת לחצים הדדית בתוך גוש הימין, מאשר מרד שיפיל את השלטון.

בנימין נתניהו ויצחק הרצוג
בנימין נתניהו ויצחק הרצוג | צילום: אורן בן חקון פלאש 90

המפה הפוליטית החדשה

במקביל, השסע המסורתי בישראל בין "ימין" ל"שמאל" במובן הישן כבר כמעט ולא קיים. המאבק האמיתי כיום מתנהל בתוך הימין עצמו. דמויות כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לא מתנגדות לנתניהו כי הוא נוקשה מדי, אלא כי לדעתם הוא אינו הולך רחוק מספיק. זהו ביטוי לתהליך הקצנה כללי שעובר הציבור אחרי שנות מלחמה ושחיקה.

בשורה התחתונה, השאלה האמיתית כיום אינה רק האם נתניהו יישאר בתפקידו, אלא האם ישראל נכנסת לעידן של עיצוב מחדש של המרכז הפוליטי והחברתי שלה. המשבר הנוכחי לא רק מציג קואליציה שבירה, אלא מוכיח שהחברה הישראלית כולה נעה לעבר מבנה פוליטי ימני ושמרני יותר, כזה שלא יחזור בקלות לאיזונים ששלטו כאן בעבר.

תגיות:
בנימין נתניהו
/
חוק הגיוס
/
ממשלת ישראל
/
בחירות 2026
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף