בניסויים התברר כי רמות המנין בהיפותלמוס של עכברים ירדו באופן חד עם הגיל. הירידה התרחשה בעיקר בתאי עצב באזור VMH, אזור הקשור לחילוף חומרים ולהזדקנות מערכתית. לעומת זאת, בתאים תומכים סמוכים, כמו אסטרוציטים ותאי מיקרוגליה, לא נרשמה ירידה משמעותית דומה.
אחד הממצאים המסקרנים במחקר קשור לחומצת האמינו D-סרין, שמשמשת גם כמוליך עצבי במוח. החומר מסייע לתקשורת בין תאי עצב ונחשב חשוב לתהליכי למידה וזיכרון. כאשר רמות המנין ירדו, ירד גם ייצור ה-D-סרין, כנראה בשל ירידה בפעילות אנזים הדרוש לייצורו.
D-סרין קיים באופן טבעי במזונות כמו סויה, ביצים, דגים ואגוזים, והוא נמכר גם כתוסף תזונה. הקשר הזה עניין את החוקרים במיוחד, משום שמחקרים אחרים כבר קשרו בין ירידה ברמות D-סרין לבין פגיעה קוגניטיבית הקשורה לגיל וירידה ביכולת המוח לחזק קשרים עצביים.
בשלב הבא בדקו החוקרים אם החזרת מנין יכולה להפוך חלק מהתהליכים. הם הזריקו גן מנין ישירות להיפותלמוס של עכברים מבוגרים בני כ-20 חודשים, גיל המקביל לשלב מתקדם יחסית בזקנה. בתוך 30 יום בלבד נרשם שיפור בלמידה, בזיכרון, בשיווי המשקל, בעובי העור ובצפיפות העצם. במקביל נרשמה עלייה ברמות D-סרין בהיפוקמפוס, אזור מוחי מרכזי ביצירת זיכרונות.
החוקרים מדגישים כי מדובר בשלב מוקדם, וכי הממצאים מבוססים על ניסויים בעכברים. עם זאת, הם מציעים כיוון מחקרי מסקרן לעתיד: ייתכן שניתן יהיה להשפיע על חלק מתהליכי ההזדקנות דרך מנגנונים מוחיים, דלקתיים ומטבוליים. לדברי לינג, הירידה ברמות מנין בהיפותלמוס עם הגיל עשויה להיות אחד הגורמים המרכזיים להזדקנות, והחלבון עשוי להיות חוליה מקשרת בין גורמים גנטיים, דלקתיים ומטבוליים. לדבריו, D-סרין עשוי להיות טיפול פוטנציאלי מבטיח להתדרדרות קוגניטיבית.
התרעות פיקוד העורף