כדי להביא פתרון אמיתי לבעיית הנשיאה בנטל, המדינה חייבת לעבור לתוכנית ממשלתית רחבה, בדומה למה שנעשה בהצלחה בעולמות התעסוקה. הפתרון למשבר הנוכחי אינו טמון בהצהרות חלולות או בחקיקת חירום זמנית של "טלאי על טלאי", אלא בחוק גיוס יעיל, מקיף וארוך טווח, שמכיר במורכבות ומציב תוכנית פעולה חיובית עם יעדים ברורים ומדידים.
צעיר חרדי מוכרח להיכנס למערכת הצבאית לאחר הכנה משמעותית. אין לו מושג מה זה צבא, לכן יש למקד את מאמצי הגיוס באזורי החינוך וההכנה, להקים ולהרחיב מוסדות חינוכיים ייעודיים, ישיבות הסדר חרדיות ומכינות קדם־צבאיות. אלה המסגרות שיודעות להעביר את הצעיר החרדי תהליך חינוכי, נפשי, רוחני, פיזי ומנטלי, ולהכין אותו כראוי לשירות קרבי משמעותי, תוך ליווי רבני צמוד לכל אורך הדרך.
במקביל, יש להניח ללומדי התורה. לימוד התורה הוא ערך עליון, לצד השירות הצבאי שערכו לא יסולא בפז. עולם הישיבות צריך להישאר מחוץ למשוואה. במקום לנהל מלחמות דת קולניות, יש להפעיל את חובת הגיוס ולמקד את המאמצים באלפי הצעירים החרדים שאינם לומדים בפועל, או באלה שנמצאים בישיבות "אפורות" לנושרים, שבהן אין למידה ממשית.
מדובר בחבר'ה איכותיים, שזקוקים רק לניתוב הנכון ולמסגרת שתדע להכיל אותם. אם המדינה תשכיל להשקיע במוסדות החינוך המכינים לשירות ולכוון אליהם את הצעירים החרדים, הציבור החרדי עצמו יגיד לה תודה.
אפשר לגייס חרדים לצה"ל, וניתן לעשות זאת בלי מלחמות פנימיות ובלי לקרוע את החברה הישראלית לגזרים. הכלים, הניסיון והתוכניות כבר קיימים בשטח ומוכיחים את עצמם. עכשיו, המדינה פשוט צריכה לקבל החלטה אמיצה ולפעול בחוכמה בבנייה ובחינוך, ולא מתוך דחפים פוליטיים צרים.
התרעות פיקוד העורף