מאחורי ההצהרה נמשך מאמץ של בנט ולפיד להביא את איזנקוט אל הרשימה המשותפת. במסגרת ניסיונות החיזור שידרו השניים נכונות לוויתורים משמעותיים במבנה הרשימה, ולפיד אף אותת בעבר כי הוא מוכן לרדת למקום השלישי אם הדבר יסייע לצירופו של איזנקוט.
ב-18 במאי נועדו בנט ואיזנקוט ודנו בהיערכות לבחירות ובהקמת ממשלה על בסיס "ברית המשרתים". איזנקוט הדגיש כי סוגיית השוויון בנטל וחוק הגיוס היא מבחינתו תנאי יסוד לכל מהלך פוליטי, וכי לא יתפשר בנושא גם במחיר בחירות נוספות.
בימים האחרונים ניכרה גם מתיחות בין הצדדים. בנט טען כי רק מועמד המזוהה עם הימין יוכל להביא קולות מגוש נתניהו ולהוביל להחלפת השלטון. איזנקוט השיב: "לא האגו האישי ינחה אותי", ודחה את הטענה שרק איש ימין יכול לנצח את נתניהו.
במערכת הפוליטית מציינים כי הוויכוח המרכזי סביב האיחוד הוא אם חיבור מלא בין בנט, לפיד ואיזנקוט יגדיל את הגוש - או דווקא יבריח מצביעים פוטנציאליים. בימים האחרונים קידם איזנקוט רעיון שלפיו ראש הרשימה הגדולה ביותר בגוש יקבל את ההמלצה להרכבת הממשלה לאחר הבחירות, מהלך שנתפס כניסיון לקבוע את כללי המשחק ולשמור לעצמו מרחב תמרון.
דברי לפיד היום נועדו לייצר מומנטום ציבורי סביב רעיון איחוד המחנה ולהציג את צירופו של איזנקוט כמהלך שכבר נמצא בדרך. בשלב זה, לפיד משדר ביטחון שהמהלך יושלם בתוך שבועות, ואיזנקוט עדיין משאיר את הקלפים בידיו. השאלה אם אכן תתקיים אותה "מסיבת עיתונאים חגיגית" שעליה דיבר לפיד הפכה לאחת הסוגיות המרכזיות במערכת הבחירות המתגבשת.