1. מס שפתיים
מיסים ישירים ועקיפים הם גורם ההכנסות העיקרי בתקציב, ולכן האזרח חייב להרגיש שהוא לא פראייר, ושהטבות המס מחולקות בצורה צודקת ושוויונית - אחרת יתחיל להעלים מס.
לפי רשות המיסים, 75% ממקבלי התרומות בפטור ממס לפי סעיף 46 מגיעים ממוסדות דת וישיבות משתמטים. לפי נתוני המכון לדמוקרטיה, החברה האזרחית בישראל מסבסדת את הסקטור החרדי בסכום מטורף של 35 מיליארד שקל לשנה.
אז פתאום דרעי מתעורר ומאיים בחרם מיסים מסקטור שחלקו בתשלומי המס הישיר הוא ממילא נמוך עד אפסי. מדובר באיום עם אקדח מים, כי מרבית תשלומי המס הישיר בישראל מגיעים מהעשירונים העליונים, שהם בעיקר אנשי הייטק.
עכשיו, תארו לעצמכם לשנייה איזו מהומה הייתה פורצת לו אנשי ההייטק היו "עושים דרעי" ומכריזים על מרד מיסים אפקטיבי. וזה לא שאין להם סיבות מוצדקות: המשך המהפכה המשפטית על סטרואידים וערעור יסודות המשטר הדמוקרטי.
2. מחדל המטבע
את המתחולל בחודשים האחרונים בשוק מטבע החוץ ניתן להגדיר כלא פחות מאשר מחדל, המחייב התערבות דחופה של מבקר המדינה. ממאי 2025 ועד סוף מאי 2026 נחלש הדולר לעומת השקל ב-20%, ומתחילת 2026 - ב-13%.
ואני כבר לא מדבר על שוק המכוניות, שוק המזון ומוצרי פארם מיובאים. כל אלה אמורים היו לרדת מזמן, אבל בממשלה אפילו לא מנסים ללחוץ. הנגיד ושר האוצר חייבים היו לשבת עוד אתמול לדיון דחוף בשאלה כיצד לפתור את בעיית הייצוא. שער החליפין הוא אינו השקעה ספקולטיבית במניה בבורסה, שיכולה לרדת ב-20% בתוך שנה. שער החליפין הוא אחד מעמודי התווך של המשק.
כשגופי החיסכון המוסדיים גדולים על המשק ומנהלים נכסים בהיקף של כ-3 טריליון שקל, הם מצליחים להשפיע בצורה כל כך דרמטית על הדולר. כשחוקי הכלכלה קורסים והדולר הופך לספקולציה, המדינה חייבת להתערב, שהרי בשביל מה היא קיימת.
הטיפול במשבר הדולרי חייב להיעשות בהתערבות דרמטית ולא כירורגית. הפרטת עסקות גידור המטבע של המוסדיים והעברתן לגוף ממשלתי היא אפשרות אחת. במקביל, מנהל רשות המיסים והחשבת הכללית באוצר חייבים לשבת עוד ולדון בדרכים ליצירת מסלול ישיר לחברות ההייטק לתשלום מס ישירות בדולר ולא דרך המרה לשקלים.
3. מכונית בשקל
משום מה אנחנו מופתעים כל פעם מחדש מכך שאחת מהרשתות הקמעונאיות מתחילה במכירת מוצר פופולרי שלא מקו המוצרים הרגיל שלה. התרגלנו לכך שרשת סופרמרקטים מוכרת בדרך כלל מוצרי מזון כמו חלב ולחם, אבל המצב השתנה.
בפועל, ה"עוף בשקל" הפך למושג שמתאר ניסיון למשוך קונים באמצעות תמחור זול במיוחד של מוצרים פופולריים במיוחד. המונח המקצועי לכך נקרא Loss leader. פעם היו אלה היו העופות, פעם קפה טייסטר'ס צ'ויס הפופולרי, שנתפס כיקר במיוחד, ופעם אחרת מטרנה לתינוקות. אבל זה לחלשים. התחרות האמיתית הגיעה כשהיה מדובר במוצרים יקרים במיוחד, בשווי של אלפי שקלים, עשרות אלפי שקלים, מאות אלפי שקלים, ואפילו מיליוני שקלים.
את הקרדיט בנושא יש להעניק לרשת שופרסל, שכבר ב-2018 השיקה את המיזם אמריקן אאוטלטס, שהציע מוצרי חשמל ואופנה מארצות הברית. המיזם, שהתחיל ברעיון נכון, נכשל בסופו של דבר ונסגר על ידי בעלי השליטה החדשים בשופרסל. אבל המהפכה יצאה לדרך גם בלי שופרסל.
נתחיל במכשירי סמארטפון, ובראשם אייפון. לפני שלושה חודשים הכניסה רשת אושר עד את המוצרים למדפיה, והציעה אותם בהנחות של 1,000-1,500 שקל. זמן קצר לאחר מכן זכה הטרנד לחיקויים מצד רמי לוי, והחל מהשבוע - שוב ברשת ויקטורי. עקרון Loss leader חזר על עצמו: קנו את המוצר מאוד בזול, והעיקר שבאותה הזדמנות תכירו את הרשת, תקנו מוצרים נוספים, ובפעם הבאה - תבקרו בה כבר לא בשביל האייפון.
צריך להקדים ולומר: מדובר בתופעה חיובית, לפחות מבחינת נקודת הראות של הצרכן, אבל חייבים להצמיד לכך כוכבית. הצרכן צריך להיזהר ולא ליפול בפח. ראשית, מלאי המוצרים מוגבל, ולא ברור טיב האחריות לקנייה. שנית, מדובר בדרך כלל במוצרים נחותים בהשוואה לאלה הנמכרים על ידי היבואן הרשמי. שלישית, כניסה לתחום פעילות מסוים מצריכה משאבים שיווקיים שלא תמיד קיימים ברשת המזון. שיווק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה מצריך מומחיות שונה משיווק חלב, גבינות ולחם. כניסה לתחומים אלה עלולה ליצור תגובת נגד מצד היבואנים הרשמיים של מוצרים אלה וספקים אחרים שנחשפים לתחרות לא פשוטה.
לכן כניסת רשתות המזון לתחומי החשמל והאלקטרוניקה עשויה לגרום לחברות מתחומים אלה להיכנס לתחומי פעילות נוספים ולנצל את רשת הסניפים וההובלה לשיווק מוצרים חדשים. במילים אחרות: הסביבה העסקית המאתגרת והלא פשוטה מחייבת חשיבה מחוץ לקופסה.
4. לא דופק חשבון
"בעניין הרווחים הכלואים, אני עדיין חושב שעדיף היה לגבות מכולם דיבידנד במס מופחת ולא לפגוע באותם עסקים גדולים שכן רוצים לשמור את הרווחים לאורך השנים, בכדי להשתמש בהם לצורכי השקעה עתידית בעסק שזה כמובן טוב לצמיחת המשק".
"אני מציע פתרון ללא בתי משפט, ללא ערכאות משפטיות, אלא טיפול מקצועי קצר, זול ודיסקרטי. רואי החשבון יהפכו להיות הכתובת של סמנכ״ל הכספים ושל היועצים המשפטיים הפנימיים בחברות לצורך פתרון מחלוקות מהסוג הזה וגם בשורה של נושאים אחרים".
"התחזית שלי היא שאם וכאשר הדולר יגיע לרמה של 2.7 שקלים לדולר, והשער הנוכחי לא רחוק משם, בנק ישראל ייאלץ להתערב במסחר - ולא יעזרו לו ההסברים שניתנו עד היום. הוא יחל לקנות דולרים מסיבה אחת פשוטה וחד-משמעית: המשק לא יוכל לספוג יותר. בנוסף, יש צורך בהפחתה של מחצית האחוז בריבית כבר בהודעת הריבית הקרובה ב-6 ביולי, ואולי עוד קודם לכן".
התרעות פיקוד העורף