על פי הדיווחים, שר האוצר בסנט הנחה את אנשי משרדו לגבש הערכות נזק מקיפות מבעלות הברית במפרץ הפרסי, בהן ערב הסעודית, איחוד האמירויות, כווית, בחריין, קטאר ועומאן.
המשרד בוחן כעת האם ניתן להשתמש בנכסים איראניים קיימים, הכוללים מזומנים בחשבונות בנק מוקפאים או נכסים פיזיים כמו מכליות נפט, כדי לממן את תיקון הנזקים שכבר נגרמו, כמו גם נזקים עתידיים פוטנציאליים. במהלך 41 ימי הלחימה מאז פרוץ המלחמה בשלהי פברואר, שיגרה איראן לפחות 6,413 טילים וכטב"מים לעבר שבע מדינות באזור.
רזאי הגדיר את הדרישה כ"מבחן אמון" שעל ממשל טראמפ לעבור, וציין כי טהרן דורשת 12 מיליארד דולר עם חתימת הסכם ראשוני וסכום זהה בשלב מאוחר יותר. "זה הכסף שלנו, לא של אמריקה", הדגיש.
מנגד, בוושינגטון חוששים כי שחרור הכספים בשלב זה יסיר מנוף לחץ קריטי מול טהרן. הנשיא טראמפ אף הבהיר בעבר כי הוא מעוניין להימנע מכל מה שיצטייר כהעברת "משטחי מזומנים" לאיראן, בדומה לביקורת שהטיח בעבר בממשל אובמה.
כעת, התוכנית האמריקאית להפניית אותם כספים לשיקום מדינות המפרץ הופכת את "מענק השלום" שדרשה איראן לחשבון פיצויי מלחמה כבד, ומציבה את המשא ומתן המקרטע בנקודת פיצוץ מסוכנת. סך הנכסים האיראניים המוקפאים בחשבונות בינלאומיים מוערך בכ-100 עד 120 מיליארד דולרים, מתוכם כ-2 מיליארד דולרים מוקפאים בארצות הברית.
התרעות פיקוד העורף