ההשפלה הפומבית הגיעה לשיאה לאחרונה, כאשר הנשיא האמריקני אישר בגלוי כי כינה את נתניהו "משוגע" בשיחת טלפון רוויית קללות. ה"פייננשל טיימס" מוסיף שמן למדורה ומדגיש את חוסר הסימטריה המוחלט ביחסים בין שתי המדינות: בעוד פוליטיקאים בכירים בירושלים מדברים גבוהות על ריבונות ועצמאות ביטחונית, ישראל נותרה תלויה לחלוטין במטריית ההגנה האווירית ובאספקת הנשק האמריקנית. טראמפ עצמו לא הותיר שום מקום לספק בראיון שהעניק, כשהבהיר: "אני קובע את החוקים, לא הוא".
מנגד, אם טראמפ יכפה על ישראל לנצור את נשקה, הדבר עלול להוביל למשוואה אסטרטגית חדשה ומסוכנת שבה איראן קושרת ישירות בין תקיפות ישראליות בלבנון לבין מתקפות טילים על העורף הישראלי. נתניהו גם חושש מאוד מעסקת השלום שמקדמת ארצות הברית מול טהרן, עסקה שעלולה להותיר את הרפובליקה האסלאמית עם יכולות גרעיניות שיוריות ואיתנות פיננסית מחודשת, במיוחד לאור הפגנת הכוח האיראנית בסגירת מצרי הורמוז.
חמאס עדיין נוכח ומשפיע ברצועת עזה, חיזבאללה מנהל מלחמת התשה יומיומית מול צה"ל בלבנון באמצעות נחילי כטב"מים, והמשטר בטהרן יציב מתמיד. הטעות המרכזית של נתניהו היא ההישענות הבלעדית על הפעלת כוח צבאי, תוך התעלמות בוטה מהממדים הפוליטיים והדיפלומטיים. כפי שמציינים הפרשנים, "אי אפשר להרוג את הדרך לביטחון" – שכן חיסול מנהיגים בודדים בביירות או בטהרן רק מוליד את הדור הבא של לוחמי האויב.