למרות שלשגת הסכם מלא ומקיף אינו סביר בשלב זה, חתימה על מזכר הבנות ראשוני עשויה להקל על המשטר. פתיחת הסגר הימי האמריקאי ואפשרות מכירת נפט, גם אם מוגבלת, תוריד את הלחץ הכלכלי הכבד שמופעל על איראן. אף שנמסר כי הכספים הקפואים מיועדים למטרות הומניטריות תחת פיקוח, קיימת אפשרות שהמשטר יעקוף זאת ויוקצה חלק מהכספים לשיקום כוחות פרוקסי בלבנון, עזה, תימן ועיראק, לחיזוק יכולות טיליות ולהזרמת חלק מהכנסות הנפט לכלכלה המקומית. צעדים אלו עשויים להפחית זמנית את האיום הצבאי, אך אינם מבטיחים את הישרדות המשטר.
משבר ממשלתי
חידוש הפגנות
המצב הכלכלי והחברתי מגביר את הסבירות לחידוש הפגנות המוניות. במיוחד לאחר ההרג ההמוני בינואר, האיראנים ששילמו מחיר כבד במאבק לחירות צפויים לחזור לרחובות - בלתי נמנע, כאשר רק מועד החזרה אינו ברור.
משבר ביטחוני
איראן מתמודדת גם עם משבר ביטחוני. גופים מודיעיניים זרים, במיוחד המוסד, חדרו למבנה המשטר והשפיעו על מינוי והדחת בכירים. כיום המשטר נחשב לאיום פעיל על ישראל, ושינוי המשטר הפך למטרה אסטרטגית של המוסד.
לסיכום, הסכם עם ארצות הברית עשוי לדחות שינוי משטר, אך אינו מבטיח את הישרדותו. כל ארבעת הגורמים - פוליטי, כלכלי, חברתי וביטחוני - ימשיכו להוות איום על המשטר, גם אם ההסכם ייחתם ויוצא לפועל.