טורקיה מספקת כיום כשני שלישים מצרכי האנרגיה שלה באמצעות דלקים מאובנים מיובאים. נתון זה מציב אותה במקום השני מבין מדינות ה-G20 בשיעור ייבוא האנרגיה ביחס לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), מיד אחרי דרום קוריאה. תלות מבנית עמוקה זו הופכת את אנקרה לפגיעה ורגישה במיוחד לזעזועים פתאומיים במחירי הדלק והאנרגיה העולמיים, כפי שהמחיש היטב המשבר הנוכחי במצר האסטרטגי.
על פי נתוני הדו"ח, בין סוף פברואר לתחילת מאי 2026 זינקו מחירי נפט מסוג ברנט ב-50%, בעוד מחירי הגז באירופה רשמו עלייה של 45%. כתוצאה מכך, עלויות ייבוא האנרגיה נטו של טורקיה בחודשים מרץ, אפריל ומאי כבר תפחו בכ-3 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד - זינוק חד של 26%. אם מחירי הדלקים יישארו ברמתם הגבוהה עד סוף השנה, העלות הנוספת תגיע ל-14 מיליארד דולר: תוספת של 7.7 מיליארד דולר עבור נפט (שני שלישים מתוכם למגזר התחבורה היבשתית) ו-6.4 מיליארד דולר עבור גז טבעי, המשמש לחימום ביתי, לתעשייה ולייצור חשמל.
במגזר התחבורה והדיור, פתרונות כמו מעבר לכלי רכב חשמליים ומשאבות חום עשויים להקל על הנטל. מהניתוח עולה כי כל מיליון כלי רכב חשמליים עשויים לחסוך למדינה כ-900 מיליון דולר בשנה בייבוא דלקים. נכון לחודש אפריל האחרון, בטורקיה נעים כ-420 אלף כלי רכב חשמליים, והרשויות במדינה שואפות להגיע ליותר מ-5 מיליון רכבים עד שנת 2035 כדי לצמצם את התלות באנרגיה מיובאת.
התרעות פיקוד העורף