מתקפת הטילים האיראנית על קטאר באמצע מרץ כוונה למתקן ייצור הגז הטבעי הגדול בעולם, ראס לאפן, שנמצא בשטח המדינה. התקיפה הרסה חלקים ממתקן שמספק כמעט חמישית מאספקת הגז העולמית, ופגעה באופן קשה בכלכלה הקטארית ובייצוא הגז שלה.
ה"וושינגטון פוסט" חשף אתמול (שישי) כי לתקיפה הזאת הייתה משמעות נוספת. עוד לפני התקיפות, קטאר הציעה לאיראן עסקה שתקדם את סיום המלחמה ותשאיר את מתקן ייצור הגז מחוץ לבנק המטרות האיראני.
לפי גורמי מודיעין במזרח התיכון, קטאר ניסתה להגן על הנכס הכלכלי החשוב ביותר שלה ופנתה לטהרן בתחילת המלחמה בהצעה לעסקה שתשרת את שני הצדדים: איראן לא תתקוף את ראס לאפן, וקטאר תפסיק ביוזמתה את ייצור הגז. צעד כזה היה צפוי להקפיץ את מחירי האנרגיה בעולם ולהפעיל לחץ כלכלי על ארצות הברית וישראל לקצר את המלחמה.
גורם ביטחוני בכיר באזור תיאר זאת כ"עסקה חשאית". לדבריו, קטאר הבטיחה להשתמש בכוחה בשוק הגז כדי לסייע להביא לסיום מהיר של המלחמה, ובתמורה ביקשה מאיראן תנאי אחד: "אתם לא תתקפו אותנו".
לפי אותם גורמים, קטאר לא הצליחה להשיג התחייבות ברורה מאיראן, אך נראה היה כי האפשרות להבנה שקטה בין הצדדים עדיין הייתה קיימת, לפחות לזמן קצר. קטאר הכחישה את הפרסומים. "כל טענה שלפיה החלטות תפעוליות הקשורות לייצור אנרגיה התקבלו בתיאום עם איראן, לטובת איראן או כדי להשפיע על מהלך המלחמה – שקרית באופן מוחלט", נמסר ממשרד התקשורת הבינלאומית של קטאר.
ביום השלישי למלחמה סגרה קטאר את ראס לאפן, בזמן שאיראן שיגרה מאות טילים וכטב"מים לעבר מטרות ברחבי המפרץ. באותה עת טענה קטאר כי ההחלטה התקבלה בעקבות "תקיפות צבאיות על מתקנים פעילים". ואולם, צילומי לוויין שנבדקו מאוחר יותר על ידי ה"וושינגטון פוסט" לא הראו נזק ברור במתחם ראס לאפן.
המתקן שקטאר ניסתה להגן עליו הוא מתחם תעשייתי עצום, שגודלו כמעט כפול משטחה של וושינגטון הבירה. הגז הטבעי המופק בו משמש בין היתר לבישול, לייצור חשמל ולתעשייה באסיה ובאירופה.
חברת QatarEnergy, החברה הממשלתית שמפעילה את ראס לאפן, נחשבה במשך שנים למקור האמין ביותר בעולם לגז טבעי נוזלי. לפי גורמים קטארים ואנליסטים בתחום האנרגיה, החברה מעולם לא החמיצה בעבר משלוח משמעותי.
לפי גורמי ביטחון, הפנייה של קטאר לטהרן תועדה באמצעות מעקב אחר תקשורת של בכירים איראנים. כמה מהם אמרו כי המודיעין הצביע בבירור על כך שדוחא הייתה מוכנה להגן על ראס לאפן כמעט בכל מחיר, גם אם הדבר יפגע באינטרסים של ארצות הברית וישראל, ואף אם יסייע לאסטרטגיית ההישרדות של איראן, שהתבססה בין היתר על יצירת כאוס כלכלי.
כאמור, איראן בסוף החליטה לתקוף את המתקן. ימים לאחר התקיפה אמר שר האנרגיה הקטארית סעד אל-כעבי בראיון כי "אנחנו עדיין לא יודעים מה היקף הנזק". לדבריו, "עדיין לא ברור כמה זמן ייקח לתקן", והוא הוסיף כי המלחמה עלולה "להפיל" את כלכלות העולם.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן אאל ת'אני, אמר בריאיון אחר כי ראס לאפן היה יעד ל"תקיפה גדולה", אך "בנס" נגרם לו נזק מינימלי בלבד. לדבריו, ההשלכות לא יסתכמו באספקת גז טבעי נוזלי, אלא יפגעו גם בייצור דשנים סינתטיים ומוצרים נוספים – ויאיימו על "ביטחון המזון של מדינות רבות".
בדיקת צילומי לוויין של ה"וושינגטון פוסט" לא מצאה נזק ברור באותה תקופה בראס לאפן או באתרים אחרים שקטאר טענה כי הותקפו. העיתון השווה בין צילומים של עיר התעשייה ראס לאפן מ-27 בפברואר ומ-6 במרץ.
הגורם הקטארי אמר כי לוח בטון במתחם נפגע מכטב"ם שנשא חימוש קטן כל כך, שהפגיעה והנזק שנגרם בעקבותיה לא היו נראים בצילומי לוויין.
לדבריו, תיקון הנזק יימשך "בין שלוש לחמש שנים" ויגרום לשיבושים של שנים באספקה לסין, דרום קוריאה ובלגיה. התקיפות, אמר, "לא היו רק התקפה על מדינת קטאר", אלא "על ביטחון האנרגיה והיציבות העולמית".
התרעות פיקוד העורף