הדיווח שפורסם בלאנסט לא היה מאמר מערכת רשמי שקורא לחרם מצד כתב העת עצמו, אלא כתבת דיווח על עצומה וקמפיין של ארגוני בריאות בינלאומיים. עם זאת, עצם פרסום הדברים באחד הבמות המרכזיות ברפואה העולמית עורר עניין חריג, במיוחד בשל מעמדה של לאנסט בשיח הרפואי, האקדמי והפוליטי בעולם.
לפי הדיווח, תנועת הבריאות העממית, ארגון רופאים למען עזה בהולנד ומועצת הבריאות של קול יהודי לשלום דורשים שההסתדרות הרפואית בישראל תושעה מההסתדרות הרפואית העולמית. לטענת הארגונים, השתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל מול מה שהם מגדירים כהפרות של אתיקה רפואית ושל המשפט ההומניטרי הבינלאומי הופכת אותה לשותפה מוסרית למתרחש בעזה.
הארגונים טוענים שהר"י לא גינתה באופן פומבי את הפגיעה בבתי חולים, במרפאות, באמבולנסים ובצוותים רפואיים ברצועת עזה. הם טוענים גם שלא נשמעה ממנה עמדה ברורה מספיק נגד מעצרם של אנשי צוות רפואי פלסטינים, נגד תנאי הכליאה של עצירים פלסטינים ונגד הפגיעה המתמשכת בגישה של אזרחים לטיפול רפואי, מים, מזון ותרופות.
ההסתדרות הרפואית בישראל דחתה את הטענות בתקיפות. בתגובה שנמסרה ללאנסט טענה הר"י שההאשמות נגדה הן "במקרה הרע שקרים, ובמקרה הטוב טענות שנויות במחלוקת המוצגות כעובדה". עוד נמסר שהקריאות להשעות את ההסתדרות הרפואית בישראל מערבבות בין ממשלת ישראל לבין הארגון הרפואי המקצועי, ויוצרות תקדים מסוכן שעלול לשמש בעתיד נגד רופאים ואיגודים רפואיים על בסיס לאומי או פוליטי.
בלאנסט צוין שההסתדרות הרפואית בישראל פרסמה בעבר הודעות שקראו לכיבוד הניטרליות הרפואית והמשפט ההומניטרי הבינלאומי, להעברת סיוע הומניטרי בטוחה לאזרחים בעזה ולהתייחסות אנושית לאסירים ולעצירים בבתי חולים. באוגוסט האחרון הביעה ההסתדרות דאגה עמוקה בעקבות תקיפה בבית החולים נאסר בחאן יונס. עם זאת, בלאנסט נכתב שהמערכת לא איתרה הודעות שבהן ההסתדרות הרפואית בישראל גינתה בפומבי תקיפות ישראליות על מערכת הבריאות בעזה, מתחה ביקורת על התנהלות ישראל במלחמה, קראה להפסקת אש או הגיבה לדוחות של האו"ם בנושא טענות לרצח עם בפלסטינים.
ההסתדרות הרפואית העולמית, שאליה מופנית דרישת ההשעיה, דחתה למעשה את רעיון ההדרה של ארגון רפואי בגלל פעולות ממשלתו. בתגובה ללאנסט נמסר שהארגון רואה חשיבות בשמירה על דיאלוג בין 117 ההתאחדויות הרפואיות החברות בו, במיוחד בתקופה של מלחמות, משברים הומניטריים וקיטוב בינלאומי. לפי ההסתדרות הרפואית העולמית, כוחן של הצהרותיה להגנה על שירותי בריאות באזורי עימות נובע דווקא מהיכולת לכנס רופאים ממדינות שונות לשיח משותף.
בהסתדרות הרפואית העולמית הוסיפו שההסתדרות הרפואית בישראל היא אחת החברות המייסדות של הארגון, ושלטענתם הייתה מעורבת בגיבוש הצהרותיו בנושא עזה ופנתה לממשלת ישראל כמה פעמים בשם דאגות של הקהילה הרפואית. עוד נמסר שהדרת איגוד רפואי בשל פעולות ממשלה עלולה לצמצם את יכולת הארגון הבינלאומי לגנות עוולות ולשמר הסכמה סביב כללי האתיקה הרפואית.
הסערה סביב ההסתדרות הרפואית בישראל מצטרפת למהלכים קודמים של איגודים רפואיים בעולם. ביוני 2025 החליטה ההסתדרות הרפואית הבריטית להשעות קשרים עם ההסתדרות הרפואית בישראל בשל המשבר בעזה. באוקטובר 2025 הודיעה גם ההסתדרות הרפואית בדרום אפריקה על ניתוק קשרים עם ההסתדרות הרפואית בישראל וקראה להשעייתה מההסתדרות הרפואית העולמית, בשל מה שהגדירה כהתנהלות בעייתית על רקע חובות אתיות והומניטריות.
מבחינת ישראל, מדובר בזירה רגישה במיוחד. הרפואה הישראלית נהנתה במשך שנים ממעמד בינלאומי גבוה, משיתופי פעולה אקדמיים ענפים ומנוכחות משמעותית בכנסים, מחקרים וארגוני רפואה בינלאומיים. קריאות לחרם רפואי אינן פוגעות רק בגוף מקצועי אחד, אלא עלולות להשפיע גם על קשרים בין בתי חולים, אוניברסיטאות, חוקרים ורופאים ישראלים לבין עמיתיהם בעולם.
המתנגדים לחרם טוענים שפגיעה בקשרים רפואיים עלולה להזיק דווקא למטופלים, למחקר, להחלפת ידע ולשיתופי פעולה רפואיים שאמורים לחצות גבולות פוליטיים. מנגד, תומכי החרם טוענים שהרפואה לא יכולה להישאר ניטרלית מול פגיעה נרחבת במערכת בריאות אזרחית, וששתיקה של איגוד רפואי לאומי מול הרג, מעצרים והרס תשתיות רפואיות היא עצמה עמדה פוליטית ואתית.
הוויכוח הזה צפוי להתחדד לקראת העצרת הכללית של ההסתדרות הרפואית העולמית באוקטובר. עד אז ינסו על פי ההערכות יוזמי העצומה לגייס תמיכה של איגודים רפואיים נוספים, בזמן שההסתדרות הרפואית בישראל תנסה לבלום מהלך שעלול לסמן שלב חדש ומדאיג בבידודה של ישראל גם בזירה הרפואית הבינלאומית.
התרעות פיקוד העורף