עוד מסר הגורם כי ארצות הברית הסכימה בטיוטה להעניק לאיראן הקלות ניכרות בתחום הסנקציות. בין היתר, וושינגטון תוותר לתקופה מוגדרת על סנקציות הנפט, מה שיאפשר לטהרן למכור נפט באופן חופשי יותר ולקבל את ההכנסות מהמכירות. לפי הדיווח, טיוטת ההסכם כוללת גם הסדרים בתחום הסחר והתחבורה הימית. איראן צפויה לפתוח באופן מיידי את מצר הורמוז לכלי שיט מסחריים, בעוד שארצות הברית תסיר את המצור הימי שהוטל באזור.
בנוסף, הגורם האיראני טען כי במסגרת ההבנות המתגבשות הסכימה ארצות הברית לשחרר נכסים איראניים מוקפאים בהיקף של כ-25 מיליארד דולר. הכספים צפויים להשתחרר באמצעות העברות מזומנים ישירות, שיתופי פעולה עם מדינות באזור וקווי אשראי פיננסיים שונים. דובר הוועדה לביטחון לאומי בפרלמנט, הבכיר איברהים רזאי פרסם לפני זמן קצר ציוץ בתגובה לתקיפה הישראלית בדאחייה שבביירות לפני זמן קצר, וכתבה כי "אין ליפול לטעות חישובית; גם אם אתם מבקשים הסכמה או הבנה, הדרך לכך היא משמעת של המשטר הציוני. אם הכלב המשתולל הזה לא ירוסן, דיו של הסכם שטרם יבשה תנשך את רגלנו שלנו".
במקביל, ישראל צריכה לעבוד בכל ערוץ אפשרי כדי לוודא שההסכם לא יהיה רק פתיחת פקק בהורמוז. הפרטים המשעממים יהיו הגורליים: איפה האורניום, מי בודק, מתי בודק, מה קורה אם איראן מסרבת, מי מחזיר סנקציות, ומה נשאר ממערך הטילים.
מכאן נגזרת גם הדילמה הישראלית. הסכם קטן עשוי להיות טוב לאמריקה, טוב לשווקים, טוב למפרציות וטוב לטראמפ. הוא עלול להיות רע לישראל אם ישאיר את איראן חבולה, אך לא מנוטרלת; מוחלשת, אבל עם אורניום שלא אותר במלואו; זהירה יותר, אבל משוכנעת שהלקח מן המלחמה הוא שעליה להגיע מהר יותר לתעודת ביטוח אסטרטגית. בישראל מכירים היטב את הסכנה הזאת: האיום לא נעלם בעת שהנשיא האמריקאי מודיע שהוא פתר אותו.
בכיר ישראלי אמר לרשת אל-חדת' הסעודית כי ההסכם בין ארצות הברית לאיראן הוא לא סוף המשחק. היחסים בין נתניהו לטראמפ טובים, ומחלוקות בין בעלי ברית הן דבר צפוי וניתן להתגבר עליהן. הוא ציין גם שישראל ביקשה מוושינגטון לא להגביל את הפעילות הצבאית בלבנון.
התרעות פיקוד העורף