בעוד שקולות מתונים יותר בהנהגה האיראנית התחננו להמתין עם התקיפה מחשש שהדבר יסכן את ההסכם המתגבש מול ארצות הברית - הסכם שעשוי להציל את הכלכלה האיראנית הקורסת - וחידי ניצח בוויכוח. הוא שכנע את המועצה העליונה לביטחון לאומי לאשר את שיגור הטילים, מה שהוביל לחילופי האש הראשונים בין איראן לישראל מאז הפסקת האש ב-8 באפריל.
העימות הפנימי הגיע לשיא כשהנשיא פזשכיאן הבטיח שטהרן תעצור את תקיפותיה נגד מדינות המפרץ. משמרות המהפכה סתרו אותו מיד, לאחר שווחידי הציג למועצה לביטחון לאומי "ראיות" לכך שמדינות המפרץ סייעו לתקיפות נגד איראן. ב-18 באפריל, כששר החוץ עראקצ'י הכריז שמצר הורמוז פתוח, משמרות המהפכה הבהירו למתווכים בדיוק ההפך, וההתקפות בנתיב השיט החיוני נמשכו.
עברו של וחידי רווי בטרור ודם. הוא נמנה עם מייסדי משמרות המהפכה, לקח פיקוד על אגף המודיעין של הארגון כבר ב-1982 כשהיה בן 23, וסייע בהקמת "כוח קודס" שעליו פיקד לראשונה ב-1988. בשנות ה-90 הוא סייע בהפיכת חיזבאללה לכוח הצבאי הדומיננטי בלבנון. ארגנטינה, באמצעות האינטרפול, הוציאה נגדו צו מעצר בינלאומי בשנת 2007 על חלקו בתכנון הפיגוע הרצחני בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, שבו נרצחו 85 בני אדם.
בנוסף, הוא נתון לסנקציות אמריקאיות מ-2010 על מעורבותו בפיתוח הגרעין והטילים כשר ההגנה, ועומד מאחורי הדיכוי האכזרי של מחאות הנשים באיראן ב-2022 בעת שכיהן כשר הפנים.
התרעות פיקוד העורף