מניתוח מעמיק שפורסם ב-Financial Times על מצבה של הכלכלה הישראלית בזמן המלחמה, עולה תמונה מורכבת: מצד אחד, התכווצות של 3.3% בקצב שנתי ברבעון הראשון של 2026; מצד שני, תחזית אופטימית של ה־OECD לצמיחה של 3.3% ב־2026 וזינוק ל-5.6% ב-2027. לפי הדיווח, האינפלציה צפויה להמשיך ולרדת מרמה של כ-3% בשנה החולפת לכ-2.3% בלבד ב־2026 - נתון שממחיש את הפער בין מציאות כלכלית תנודתית לבין תחזיות יציבות יחסית לטווח בינוני.
בניתוח מדגישים כי אחת ההשלכות המשמעותיות ביותר של המלחמה היא העלייה בחוב הלאומי — מ־60% מהתמ״ג לכמעט 70%. כלכלנים מזהירים כי אף שהמהלכים הפיסקליים סייעו לבלימת המשבר בטווח הקצר, בטווח הארוך הם עלולים להפוך לנטל באמצעות לחץ להעלאת מסים וקיצוץ בהוצאות. “בזמן אמת הציבור לא תמיד מרגיש את הנזק,” צוטט אחד הבכירים, “אבל בעתיד הוא ישלם עליו דרך החוב.”
לפי Financial Times, אתגר נוסף שמרחף מעל הכלכלה הישראלית הוא האפשרות לבידוד מדיני וכלכלי, בעיקר מול מדינות אירופה. לצד זאת, הממשלה מנסה לחזק קשרים כלכליים עם מדינות באסיה ובמפרץ, אך כלכלנים מצוטטים מזהירים כי שינוי כזה לא יוכל לפצות במהירות על פגיעה אפשרית בשוק האירופי. בסיכום הדיווח נכתב כי אף שהכלכלה הישראלית מפגינה עמידות יוצאת דופן, היא פועלת בתוך מציאות של “מתח מתמשך” בין הישרדות כלכלית לבין עלויות מצטברות שטרם באו לידי ביטוי מלא.
התרעות פיקוד העורף