כל מי שמכיר את המתרחש בימים אלו בזירה הפנימית באיראן, מבין שיש סכנה אמיתית לשרידות המשטר, על אף דברי הרהב שאינם מפסיקים (מלחמת התודעה), להקות הטילים ועדרי הכטב"מים בהורמוז, במפרץ הפרסי ומול ישראל.
כל כך מוזר
המצב כה קשה, עד כדי כך שיש הסבורים (ואני ביניהם) שהמשטר לא ישרוד את הקיץ הקרוב, אם הוא נכנס אליו ללא חשמל, ללא מים, אינפלציה בשיא של כל הזמנים, מחסור במוצרי יסוד ובתרופות, אבטלה שוברת שיאים והיעדר תשלום סדיר של משכורות לגורמי הביטחון.
ההתנהלות עצמה כה מוזרה, עד שטראמפ מוכן בעבורה, לכאורה, לוותר על מדינות המפרץ שכבר כיום מסייעות כלכלית לאיראן (קטאר ודווח גם על איחוד האמירויות בת הברית של ישראל!), להסתפק בהסכם מסגרת ל-60 יום שכבר ברור לכל מי שקצת מבין שבמהלכם לא יושגו תוצאות ואפילו לחתום על ההסכם באופן וירטואלי ללא נוכחות פיסית של האיראנים בחדר אחד עם נציגי הממשל, דבר מוזר לכל הדעות.
יתרה מכך, מהאירועים בלבנון עולה, לכאורה, כאילו טראמפ נוטה לעמדת חיזבאללה ואיראן, ולא ברור לו מדוע יש להגיב לירי לשטח ישראל שלא גבה חיי אדם, במקום לשאול מדוע חזבאללה מוסיף לירות כשאין לחימה באיראן ( התשובה-כי זו ההנחיה האיראנית שמבוצעת ע"י אנשי משמרות המהפיכה המוצבים בלבנון) ולהבין שצידוד בהם מחזק את תפיסת הפרוקסי האיראנית ואינו מחליש אותה.
חייב להודות שזה מוזר. אפילו מאוד. היפוך של כמעט 180 מעלות לאדם שאינו ילד בן חמש (דווקא בן 80) שעמד במצבי לחץ בעבר הרחוק והקרוב וידע לעשות הון בשנים מלחיצות ואף נבחר בשנית לנשיאות לאחר שהיה אסור אפילו להזכיר את שמו.
הדבר מעלה תהייה האם יש כאן משהו שאנו לא מבינים? האם הניתוח של כולנו הוא שטחי מדי? האם זו באמת תמונת המצב? הרי אם טראמפ רצה שקט ומחירי נפט נמוכים, הוא לא היה נכנס למערכה זו מלכתחילה - האם יש כאן מטרות אחרות וסוג של משחק? האם טראמפ עד כדי כך לא מבין את המצב ומול מה מתמודדים כאן? הרי הוא עצמו דיבר על מלחמת הציווליזציות-האם לא מבין שהוא במו ידיו פוגע ב-MAGA?
והרי, אנו יודעים שגם בממשל האמריקני הן מזכיר ההגנה הגסת והן מזכיר המדינה רוביו מחזיקים בעמדות קרובות מאוד לעמדותיה של ישראל, והנה קולם לא נשמע כמעט. יתירה מכך, חלק ניכר מהבייס של טראמפ קרוב לעמדותיה של ישראל, דבר חשוב במיוחד לקראת בחירות האמצע הקרובות הצפויות בנובמבר.
מסתמן שארה"ב ויתרה בסעיפים 1 ו-2, תמורת ויתור איראני מעורפל על סעיף 4 וויתור חלקי בסעיף 3 (שממילא נפגע קשות וללא הסכם יהיה קשה לשקמו).
מה על ישראל לעשות?
אם מדובר בסוג של התרחשות שעדיין אין אנו מבינים אותה לעומק, כשמשום מה פתיחת מיצר הורמוז קריטית למשהו ויש תכנונים להמשך, הרי שהעבודה משובחת.
למערכת היחסים הלכאורה שווה הזו בין המעצמה הגדולה בעולם לאיראן, יש אפקט מהותי על המאבק על דמותו של המזה"ת לאחר המלחמה ועל הקרב בין כוחות הסדר הישן לסדר החדש:
2. יש לנהל שיח עם גורמי ממשל (הגסת ורוביו וסנאטורים) ולא רק עם הבית הלבן-ללמוד מהם ולהסביר שם את עמדותיה של ישראל ומדוע הפספוס המסתמן בהנשמת המשטר בעצירה רגע לפני הקיץ הוא עצום בקנה מידה היסטורי(!).
3. להוסיף ולפעול לניתוק ציר ההתנגדות-בלבנון מול כל הפרה של חזבאללה יש לפעול (משוואה חדשה) ולנצל בהקדם את המצב שנוצר כהזדמנות לסילוק שארית חמאס מהרצועה (הגיע הזמן לסגור זירות ובאופן בלתי הפיך).
5. לנהל דיאלוג עם איחוד האמירויות בצוות משימה משותף שיעודו התמודדות עם המשטר באיראן, ולמנוע המשך העברות כספים.
6. חניכה בהקדם של מסדרון ה-IMEC ולדרוש מטראמפ להוביל לסיכומים גם כאן בדיוק באותו מאמץ שהשקיע בהסכם המסגרת.
יש לישראל הרבה דרכים להתמודד עם המצב, ואלא אם כן יש משהו שאיננו מבינים, יש להפסיק לשתוק לנוכח מה שמתחיל להסתמן כפגיעה באינטרסיה הביטחוניים. נכון יהיה לגבש צוות משימה ייעודי שזה כל תפקידו.
התרעות פיקוד העורף