ההסכם מאפשר לאיראן להמשיך בתוכניות הגרעין. היא אומנם תידרש בהסכם הכולל לדלל ולוותר על חלק מהאורניום המועשר, אך ספק רב אם זה יקרה. אבל צריך לשים לב לסעיף שלפיו איראן תורשה להמשיך לעסוק בתוכנית הגרעין. כלומר, איראן תוכל להמשיך לבנות פלטפורמות של התעשייה, הכוללות מכוני מחקר ובניית כורים. היא תחזיק בצנטריפוגות להעשרת אורניום.
ישראל צריכה לבנות כבר עתה מערך כפול של התקפה, תוך הגדלה משמעותית של חיל האוויר, שיידע ביום פקודה לפגוע באתרי השיגור של הטילים הבליסטיים האיראניים; וכן מערך הגנה, שאמור להתבסס קודם כל על רשת לוויינים בחלל, שיידעו לאתר שיגורים, ועל מערכי טילי חץ 4 ו-5, שהם הדור הבא שמפתחים כיום בתעשייה האווירית, ואמורים ליירט מחוץ לאטמוספרה את הטילים האיראניים.
אבל שני הסעיפים הללו, של הגרעין והטילים הבליסטיים, פותחים במפרץ הערבי ובמזרח התיכון מרוץ חימוש. טורקיה, יוון, מצרים, ערב הסעודית, בחריין, האמירויות ואחרות יעמדו בתור בכל תערוכות הנשק בעולם ויקנו מכל הבא ליד.
דונלד טראמפ הוא קודם כל איש עסקים. הוא בנה מהלך של הזנקת הכלכלה האמריקאית דרך בניית דרישה לכל מערכי הנשק שהיא מייצרת - ממטוסי הקרב, דרך מערכות הגנת הטילים ועד מערכות תקיפה קרקע-קרקע. ההסכם כרגע הוא זמני. האיראנים יקבלו מהאמריקאים כסף מזומן, אבל את התמורה הם יעבירו בשוטף פלוס שישים ימים - ואולי הרבה מעבר.