במהלך השיחה נשאל ריבלין כיצד היה נוהג אילו בקשה מסוג זה הייתה מונחת על שולחנו כנשיא המדינה. תשובתו הייתה נחרצת והדגישה את תפיסתו לגבי גבולות סמכותו של מוסד הנשיאות מול מערכת המשפט.
"אני יודע מה הייתי עושה. אני הייתי מתייחס למוסד הנשיאות לכל אזרח באופן שווה. הייתי שואל אותו על מה אתה מבקש חנינה, הרי אתה חף מכל פשע, אתה טוען שאחרים עשו נגדך פשעים. מי יחליט? אני אחליט? אני לא מחליף את בית המשפט. כשבית המשפט יחליט שהמדינה אשמה היא תצטרך לתת את הדין, וכשבית המשפט יחליט שאתה אשם - אתה תצטרך לתת את הדין ואז אתה יכול לבקש חנינה", אמר ריבלין.
זוהי אחת ההתבטאויות הישירות ביותר של ריבלין בנושא מאז סיים את כהונתו בבית הנשיא והעביר את התפקיד ליורשו, הנשיא יצחק הרצוג. דבריו צפויים לעורר עניין רב במערכת הפוליטית והמשפטית, במיוחד לנוכח העובדה שהם נוגעים בלב הוויכוח הציבורי על יחסי הגומלין בין מוסד הנשיאות, סמכות החנינה וההליך המשפטי המתנהל. הריאיון המלא ישודר הערב ברשת 13 במסגרת תוכניתו החדשה של אסנהיים.