1. כיאה למדינת חסות
ההסכם הזה מעניק לאיראן "רישיון להרוג". המשטר האיראני, שחרד לאורך שנים ארוכות מהאפשרות שארה"ב תפעיל נגדו את מלוא עוצמתה, כבר לא מפחד משום דבר. הוא עמד במבחן שאין קשים ממנו, ושרד. לצופה מהצד נדמה שההכרזה האיראנית על ניצחון אלוהי פתטית, אבל היא לא. מי שפתטי זה הצד השני. למרבה הצער, אנחנו נמצאים שם, בצד השני. אנחנו אדריכלי הצד השני. כל זה, מעשה ידינו להתפאר.
נתניהו, כך התברר השבוע, הוא אכן מנהיג חזק. אפילו יותר מחוקי הטבע. קחו למשל את חוק שימור האנרגיה, הקובע כי אנרגיה אינה נוצרת מעצמה ואינה נעלמת, אלא רק משנה צורה או עוברת מגוף לגוף. סך כל האנרגיה במערכת מבודדת תמיד נשאר קבוע.
במילים אחרות, נתניהו גבר על חוק שימור האנרגיה וכופף חוק טבע שקיים כבר מאות שנים. אין ליכולות של נתניהו גבול אנושי. הוא לא מוגבל בזמן, מקום או יקום. מעניין מי הקורבן הבא. חוק הכבידה? ניוטון, היזהר. אתה עוד אתה עוד תתגעגע לתפוח שנפל על ראשך מהעץ ההוא.
מה עושים הביביסטים כשהם ניצבים מול עוד כישלון היסטורי ענק של מנהיגם? איך הם מתמודדים עם עוד פיאסקו בסדרה שלא נגמרת? הם ניצבים מול האחריות, המונחת כולה על כתפי מנהיגם, ומנסים להעביר אותה למישהו אחר.
הם פוצחים בהאשמות שווא שונות ומשונות נגד כל מי שאינו הם ומצרפים לזה, כמובן, את הדרישה החד־משמעית "להתייצב מאחורי הממשלה" ולא "להחליש". הם מתעלמים מכל הפעמים שבהן התייצב מנהיגם "מאחורי הממשלה", כשהוא חמוש בסכין חדה וחלודה, ואת כל הפעמים שבהן הוא החליש את חוסנה של המדינה הזו בכל הדרכים האפשריות, וגם בכמה דרכים אפשריות פחות.
באותה נשימה, הם יוכיחו, באותות ובמופתים הזויים ומופרכים, שזה לא הוא, זה הם. זה לא ביבי, זה כל אלה שלא סוגדים לביבי. ואם ניקח את הפיאסקו בנושא איראן שמולו אנו ניצבים כרגע, אז הקורבן התורן הוא איזנקוט. גדי איזנקוט. המסר הוא: גדי לא היה מפציץ באיראן! ברור שלא. גדי הוא תבוסתן, שמאלן, פחדן ושפן. אם יתעורר צורך, הוא גם יהיה עבריין ונהנתן. כל מה שצריך כדי להציל את המנהיג.
בניגוד להערכת המודיעין בישראל, באיראן נערכו לתגובה חריפה. זה קרה בלילה שבין 13 ל־14 באפריל 2024. איראן שיגרה לעבר ישראל כ־350 כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים. זו הייתה הפעם הראשונה שאיראן משגרת ישירות לישראל.
השאלה הייתה, איך מגיבים? אי אפשר להשאיר אירוע כזה תלוי באוויר, בלי תגובה. זה ריסוק מוחלט של ההרתעה. קבינט המלחמה ישב לדיון מכריע עוד לפני השיגורים מאיראן.
נתניהו נשם לרווחה ופטר את הדיון בהחלטה לייפות את כוחם של ראש הממשלה, שר הביטחון גלנט והשר גנץ לקבל את ההחלטה הסופית. כזכור, ההחלטה הסופית הייתה ללכת על האופציה הראשונה. בסופו של דבר שוגר טיל אחד, שפגע במדויק בנגמ"ש פיקוד איראני אחד.
2. האבא והאמא של הפצצה
לאיראנים אין עדיין פצצה. צריך להמשיך ולעשות הכל כדי שלא תהיה להם. אסור לוותר בנושא הזה אפילו במילימטר. הבעיה היא שהם אכן קרובים מאי פעם. בעבר, כשכתבתי שנתניהו ייזכר כאבי הפצצה האיראנית, עוררתי זעם בחוגי הביביזם. היום, גם הם יודעים שנתניהו יהיה לא רק האבא, אלא גם האמא של פצצה איראנית, אם תהיה כזו. זו אינה פרשנות. אלה עובדות מוצקות.
זה קשור בדונלד טראמפ, אבל בעיקר בבנימין נתניהו. החטא הקדמון הוא שכנועו של טראמפ לצאת מהסכם הגרעין ב־2018. על המעשה האווילי, היהיר והמופקר הזה אין ולא תהיה כפרה. נתניהו לא טרח להתייעץ עם מערכת הביטחון לפני שהחליט להוציא (דרך לחץ על טראמפ) את אמריקה מההסכם.
לדברי שלום, שאליהם הצטרפו רוב בכירי מערכת הביטחון, בהיעדר חלופה מבצעית ראויה, אסור לצאת מההסכם. המוסד וארגוני הביון האמריקאיים היו מאוחדים בדעתם שאיראן ממלאת את כל פרטי ההסכם.
היו בהסכם לא מעט חסרונות, אבל הוא נתן לישראל שקט עד שנת 2030, בזמן הזה אפשר לעשות הרבה דברים שיאיצו את הפלת המשטר, אפשר לבנות אופציות צבאיות, אפשר להשקיע את האנרגיה והכסף במטרות רלוונטיות.
נתניהו צפצף על האזהרות. כרגיל, הוא יודע הכי טוב. אף אחד לא ילמד אותו על אמריקה. הוא הפעיל על טראמפ מכבש לחצים ולמרבה האסון, זה הצליח. טראמפ יצא מההסכם.
ברגע שארה"ב יצאה והחזירה את הסנקציות, לא היה ניתן לדרוש מאיראן להמשיך להיצמד להסכם. האיראנים ראו ביציאה האמריקאית רישיון לפרוץ קדימה. והם פרצו. ועוד איך פרצו.
מה הייתה התוכנית של נתניהו? הוא העריך שהמשטר האיראני יקרוס תחת מדיניות ה"לחץ מקסימלי" של טראמפ; ואם לא, המשטר יזחל חזרה להסכם טוב יותר וארוך יותר; ואם לא, טראמפ יתקוף את האיראנים. שום דבר מכל זה לא יצא לפועל.
המשטר החזיק מעמד, לא זחל, וטראמפ לא תקף. הוא הפסיד בבחירות לביידן. איראן הגיעה, בינתיים, למרחק נגיעה מהפצצה. היא הגיעה לשם בטרמפ מיוחד שסידר לה בנימין נתניהו, בלימוזינה של הכסיל השימושי התורן שלו, דונלד טראמפ.
3. ביידן לא הפסיק אותנו
לא, טראמפ לא אנטישמי. אבל הדבר היחיד שמעניין אותו הוא טראמפ. הוא גם שטחי להחריד, יש לו קשב של ילד בן 7, השכלתו מצומצמת, ורק הסבלנות שלו מצומצמת ממנה. הוא עשה עבורנו דברים גדולים. בבחירות 2024 שבהן ניצח, הבעתי בו תמיכה. תירצתי אותה בעניין האיראני.
אמרתי שאני תומך בו ולו בגלל העובדה שהוא היחיד שמסוגל לתקוף באיראן. לא כי הוא אסטרטג גדול, אלא כי הוא קל דעת כל כך שלא ייגרר לתחשיבים המעצמתיים של נשיא אמריקאי סביר ואפשר יהיה לרתום אותו להרפתקה הזו.
נתניהו אכן רתם אותו. בגדול, הלביש עליו את הרסן, את האוכף, את המושכות ואת סכי העיניים (שמונעים מהסוס להביט לצדדים) וחיבר אליו את העגלה הכבדה. טראמפ עשה את זה בגדול, כמו שרק הוא יודע. אבל אז, כמו ששרה להקת תמוז, "מישהו הפסיק את הזרם בסניף המרכזי". בדיוק בחודש תמוז, שאליו נכנסנו זה עתה. טראמפ התהפך.
זה לא היה אמור להפתיע איש. טראמפ הוא אדם מתהפך. גחמותיו קצרות וקטלניות, הוא לא מחויב לכלום, הוא יכול להגיד דבר והיפוכו בהפרש של כמה שניות ולהצהיר שניצח גם אם הובס. הוא יצא מנצח מכל פשיטת רגל שעליה הכריז כאיש עסקים, ומבחינתו הוא ייצא מנצח גם מהתבוסה המדינית נגד איראן. כפי שזנח את הטיפול ב"איש הטילים הקטן", קים ג'ונג און בקוריאה הצפונית, כך גם עכשיו.
מי שרתם את טראמפ למשימה ההיסטורית הזו נגד הגרעין האיראני, היה צריך לקחת את כל הדברים האלה בחשבון. האחריות מוטלת עליו, ועליו בלבד.
למה הכוונה? הכוונה היא לזה שניתוח פשוט ואלמנטרי של אופיו של טראמפ, הרקורד שלו, דפוסי הפעולה שלו לאורך השנים, מלמד שהאיש לא בנוי לריצות ארוכות. הוא לא מרתוניסט, הוא רץ 100 מטר, וגם את זה לא תמיד מסיים. ולכן, נכון היה להוציא אותו למשימה ממוקדת הרבה יותר מאשר "ניצחון מוחלט" והפלת המשטר האיראני.
לא נכון היה למכור לו את המצגות המבריקות של המוסד (בתוכנית הזו הושקעו 10 מיליארד דולר) על נפילת המשטר. היה צריך להתמקד אך ורק בגרעין, לא להוריד את העיניים מהאורניום המועשר ולתכנן פעולה משותפת, שתכלול גם כוחות קומנדו קרקעיים/מוטסים, שתוציא מאיראן את החומר המועשר.
עם היצירתיות הישראלית והיכולות המעצמתיות של ארה"ב, זה היה אפשרי. במקום זה, הלכנו לרוחב כל החזית, הפצצנו בכוח עצום מדינה ששטחה עצום עוד יותר, פיזרנו את המאמץ בין אינסוף תשתיות (בלי לפגוע בתשתיות החשובות באמת) ומספר אסטרונומי של מטרות וקיווינו שבסוף יקרה משהו. שאכן קרה: המשטר שרד. טראמפ איבד סבלנות ובסופו של דבר עשה מה שהוא תמיד עושה. התהפך על אלה שהוציאו אותו לסיבוב הזה.
מקיצוניות אחת של "מחיקת הציוויליזציה האיראנית", הוא דילג בקלילות טראמפיסטית לכך שלאיראן מגיע להחזיק טילים בליסטיים כי יש לעוד מדינות טילים בליסטיים, ואת האורניום המועשר נוציא בפעם אחרת, ואת עשרות ומאות המיליארדים נמטיר עליהם עכשיו.
ככה זה אצלו. מי ששם את כל הקופה על טיפוס כזה, נשאר בסוף בלי כלום. והכי משפיל: טראמפ לא מכר אותנו בגלל אבידות וחיילים אמריקאים הרוגים. הוא מכר אותנו בשביל כסף. בעבור חופן דולרים.
במקום זה, הוא הביע את מורת רוחו על היקף ההרוגים בקרב אזרחים פלסטינים באמצעות הקפאה של משלוח פצצות אחד, והקפאה של משלוח בולדוזרים. זהו.
4. באמצע העלייה למצדה
נחזור לביביסטים ולתהליך ההכחשה וההשלכה שלהם. אז קודם כל, הם מנסים להיפטר מנטל האחריות. אחר כך הם מנסים להטיל אותו על מישהו אחר ודורשים שכולנו נתייצב "מאחורי הממשלה". כן, בהיגיון שלהם, הדירקטוריון צריך לתמוך במנכ"ל שהביא את החברה לפשיטת הרגל.
אגב, כולנו מאוחדים באמירה שההסכם עם איראן אסון לישראל. היא לא סותרת את האמירה שאחד האחראים המרכזיים לכך שההסכם הזה בא לעולם הוא ראש ממשלת ישראל.
אחר כך הם משנים את הרטוריקה. אם עד לפני דקה ביבי היה מנהיג בסדר גודל עולמי, "ליגה אחרת", שמצליח לערבב את מנהיגי תבל ולטחון אותם זה בזה, שמצליח לגייס את טראמפ ולהפוך אותו לשאוויש של ישראל הקטנה, הרי שמעכשיו תשכחו מכל זה.
מ"ליגה אחרת" עברנו ל"עם לבדד ישכון". אנחנו לבד, עם סגולה, עם נבחר, תסמכו על ביבי, רק הוא יכול להציל אותנו מהמצב הזה. השלב השלישי, שאליו עוד לא הגענו, הוא "שנית מצדה". אנחנו עכשיו על שביל הנחש.
ולסיום, האמצעי הביביסטי הנוסף להתנערות מאחריות, הוא להסיט את תשומת הלב מהסיפור האמיתי לתיאוריית קונספירציה כלשהי. ולכן, דיון ביביסטי אופייני בפיאסקו האיראני יסתיים באמירה הקבועה הזו: "כן, אבל אתם פירקתם כאן צבא".
אז מה? מבחינתם, אנחנו פירקנו כאן צבא. צריך לשאול כאן, איך זה יכול להיות? הרי הביביסטים הם אלה שמציינים את רשימת ההישגים והניצחונות ההירואיים (באמת) שהשיגו צה"ל, השב"כ והמוסד מאז 7 באוקטובר על אויבי ישראל.
אותה ציונות שבנימין נתניהו מחריב בימים אלה. מבנימין זאב עד בנימין נתניהו, הסיבוב הושלם. מהציונות המעשית לאופורטוניזם המשיחי, ובחזרה. חייבים לקחת את זה גם בחזרה. יש לנו הזדמנות פז אחרונה לעשות את זה, באוקטובר.
התרעות פיקוד העורף