עמר אדיב פתח את הדיון בנימה סרקסטית אך מבקרת, והבהיר את תחושת הציבור במזרח התיכון ובאירופה: "הלך הרוח הכללי בעולם - אמריקה, אירופה, המזרח התיכון, מדינות המפרץ - יש מצב של חוסר שביעות רצון ממה שקרה... ההסכם אינו מעוכל, אינו בלוע… את מי ההסכם הזה מרצה? רוב האנשים מרגישים שזהו הסכם לטובת איראן".
בנוסף, הוא ציין את חוסר האמון של מדינות האזור: "כל העולם הערבי ישלם את המחיר על זה!". גם דורע'אם ניתחה את ההסכם והזהירה: "זו טעות גדולה שתרדוף את דונלד טראמפ. הוא יתמודד עם ההשלכות של הטעות הזו גם בתוך ארה"ב".
על פי המסמך הרשמי שיצא מדוחא, המדינות החתומות "מגנות בתוקף את מתקפות הטילים והכטב"מים חסרות ההבחנה והפזיזות של איראן נגד טריטוריות ריבוניות ברחבי האזור". ההודעה מפרטת שורה ארוכה של יעדים שספגו אש, ובהם בחריין, עיראק (כולל חבל כורדיסטן העיראקי), ירדן, כווית, עומאן, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.
במשרד החוץ הקטרי הבהירו באותה עת כי "תקיפות בלתי מוצדקות אלו כוונו לשטח ריבוני, סיכנו אוכלוסיות אזרחיות ופגעו בתשתיות אזרחיות. הן מהוות הסלמה מסוכנת המפירה את הריבונות של מספר מדינות ומאיימת על היציבות האזורית". הם כינו את הכוונה לפגוע באזרחים ובמדינות שאינן מעורבות בסכסוך "פזיזה".