הציבור הישראלי, שכאמור ברובו אינו מסתערב או יוצא יחידה מיוחדת, מרגיש בכל סצנה כאילו הוא נמצא בעזה, בלבנון, בגדה או בכל מדינה ברחבי הגלובוס באופן סימביוזי יחד עם השחקנים. הסדרה היא כה חדה ועוצמתית, המפלחת כל חלקה טובה בלב. לא פלא שאני צריכה בין כמה דקות טובות לכמה שעות טובות להירגע מהפרק שזה עתה סיימתי לראות. המציאות היא כאן ועכשיו, ומשתקפת לנו פה כסרט הפעולה הטוב והמטלטל בכל הזמנים.
בעונה החמישית הנוכחית, הנפתחת כשנתיים לאחר אירועי טבח השבעה באוקטובר, הסדרה מתמקדת בניסיון וברצון של בני משפחות הטבח לאתר את רוצחי בני משפחתם ולנקום בהם. כיוון שהמציאות הכואבת מפעפעת בכל אחד מאיתנו כצופים, ומאחר שלא נסגר מעגל ולא הוקמה אף ועדת חקירה זמן כה רב אחרי האירוע הקשה ביותר בהיסטוריה של העם היהודי מאז השואה, תחושת הנקמה מרגישה מוצדקת והגיונית מאין כמוה.
גאונות הסדרה היא היכולת להציג בכל פרק ופרק את המציאות כפי שהיא. הגוף פיזית בישראל, אבל הלב והנפש כבר מסתובבים בכל מקום על פני הגלובוס, מדמיינים את המחסנית בהכנס. תודה לכם, אבי יששכרוף וליאור רז, על היכולת שלכם לעשות כל כך טוב בנפש בתקופה כל כך מורכבת.
התרעות פיקוד העורף