מנגד, יש להניח את האתגר המונח בפני המטה הכללי של צה"ל, והוא מורכב: צבא במלחמה שלא נגמרת כבר כמעט שלוש שנים. צבא שחוק, שמעמדו בחלקים בציבור ירד בשנים האחרונות, ושפוליטיקאים ובעלי עניין זר פועלים כדי לדחוק רגל לתוכו.
ראש אכ"א לא מצליח לשכנע את הדרג המדיני והפוליטי להאריך לתקופה קצובה את משך השירות של חיילי ישיבות ההסדר משנה וחצי לשנתיים, או אף מעבר לכך. כך, למשל, ראש אכ"א לא מצליח לפעול לתגמל את אנשי הקבע, במיוחד את הקבע הראשוני וקבע הביניים, שהם עמוד השדרה של צה"ל.
עכשיו ראש אכ"א מוביל קמפיין על חשבון לוחמי הסדיר. אותם לוחמים שהתגייסו לתוך המלחמה בחודשים הראשונים של המלחמה שלא נגמרת, ושאמורים בעוד חודש, בנובמבר ובדצמבר, להשתחרר. הלוחמים שנלחמו כמעט כל השירות הסדיר ברציפות בעזה, בלבנון, בסוריה ובאיו"ש.
אכ"א, בראשות אלוף דדו בר כליפא, גילה עכשיו כי הכי קל לצה"ל להתמודד עם האוכלוסייה הכי חלשה בחברה הישראלית: לוחמי הסדיר. הם לא יחסמו כבישים, אין להם ועד עובדים, אין להם מפלגות כמו הציונות הדתית או המפלגות החרדיות שיגנו על זכויותיהם.
ראשית, הגיע הזמן לעשות תוכנית ייעול כוח אדם בצה"ל. לבחון את המסגרות השונות, לחלק נטל בין כלל היחידות, ולהטיל יותר משימות בט"ש על יחידות מיוחדות וסיירות. יש לבחון את תקופות ההכשרה של כל יחידה וכל תפקיד בצה"ל. יש לפעול ולהתאים את התכנים כך שכל חייל בהכשרה יעבור אך ורק את תכני ההכשרה, בלי מטלות מיותרות של עבודת רס"ר, תורנויות מטבח, שמירות על מגורי קצינים ומשימות שמאריכות את ימי ההכשרה.
צה"ל יכול להתכנס ולקצר ביחידות השדה, ובכלל זה גם במערכים טכנולוגיים, את תקופת ההכשרה - בין ימים לשבועות. בכל גדוד או יחידה מבצעית, לוחם צעיר יעבור תהליך חניכה שימקצע אותו ברמה גבוהה וישלים חוסרים, אם יהיו כאלה, בתום ההכשרה.
העניין השני הוא שצה"ל חייב לפעול כך שכל לוחם שיידרש להישאר עוד יום מעבר לתקופת השירות שאליה נקרא, יקבל תגמול כספי שיהיה שווה ערך לשכר של איש קבע ברמה א׳ פלוס - כלומר לא פחות מ-10,000 שקל נטו. אם העניין הוא בעיה מבצעית, כפי שטוענים בצה"ל, התשלום ללוחמים לא צריך להיות הבעיה. להפך, יכול להיות שהוא הפתרון, כי התגמול יגרום לרבים יותר להישאר במסגרת הצבאית ולמלא את השורות. צבא מקצועי הוא לא מילה גסה, במיוחד כשצה"ל הוא כבר לא צבא כל העם.
צה"ל חייב להפסיק עם הקמפיין של הארכת השירות באופן מיידי. לטווח הארוך, הארכת השירות ללוחמים באופן שבו ראש אכ"א רוצה רק תביא נזק כבד לצה"ל ולחברה הישראלית. רבים מטובי בנינו פשוט ימצאו את הדרך החוצה מלחימה, ומאוחר יותר אף מהישארותם כאן בישראל. הם יעדיפו את מזלם, כאמור, בטיול ארוך מעבר לים.
אגב, כדאי לבדוק ברשות האוכלוסין את תנועת השוהים מעבר לים בגילי 22 עד 30, וכמה המספרים השתנו בשנתיים האחרונות.
באכ"א צריכים להבין כי הפתרון הוא לא להכביד את הנטל על כמה עשרות אלפי לוחמים בסדיר, שאין להם ועד עובדים, אין להם כוח פוליטי, והם זולים יותר מעלות של עובד זר מניגריה, נפאל או תאילנד. הפתרון הוא בהחזרת צה"ל להיות צבא העם, ולא צבא של פראיירים שאפשר לסחוט את הילדים הללו עד אין סוף.