הורגלנו לאחרונה למציאות עקומה. מושחתת. מציאות שבה אנו מתפעלים מנבחר ציבור שעושה את עבודתו נאמנה. תופעה נדירה ביותר במחוזותינו. אז אנו מופתעים לטובה כמו היינו נתקלים בשוטר ישר בעיר שנשלטת זה שנים על ידי מאפיה, עיר שבה כל השוטרים הם גנבים, ומה שהזוי אף יותר – משרתו של ראש ממשלה מתמנה למבקר המדינה.
דן אילוז, לעומתה, לא שוריין ברשימה אך נבחר במשבצת עולה חדש. כניסה לרשימה דרך המחוזות היא כרטיס חד־פעמי, מי שמעוניין להמשיך לכנסת הבאה, יתכבד וירכוש רב־קו, כלומר יתברג ברשימה הארצית.
עידית ("מיצובישי") סילמן בגדה לא רק ביו"ר מפלגתה לשעבר ששילב אותה ברשימה, היא הפנתה גב גם למגזר הסרוג שבולט בשירות סדיר כבמילואים. עוד בטרם הושלמה עסקת המכר, מיד לאחר עריקתה, אצה־רצה לבני ברק לנשק את ידיהן של בנות משפחת קנייבסקי, משפחת המלוכה בציבור הליטאי־חרדי.
עם כניסתה לתפקיד דאגה להפרדה מגדרית בפארקים הלאומיים. היא מצדדת בשתי ידיה בחוק ההשתמטות, מגדירה את המפגינים החרדים כ"אנשים פטריוטים", וטוענת שהם בכלל, אבל בכלל, לא חוסמים כבישים. רק הקפלניסטים חסמו.
דן אילוז, לעומתה, מתנגד לחוקי החלם שחותרים בגלוי תחת יסודותיה של מדינת ישראל והחברה הישראלית, חוקים שמקדם נתניהו בתכתיב ההנהגה החרדית. אילוז מתנגד לחוק המעונות, לחוק הכרת ערך לימוד תורה, וכל שכן לחוק ההשתמטות.
ולא, אני מסרבת להתפעל מאומץ ליבו של דן אילוז. איפה היית ארבע שנים, דני? רק עכשיו ראית את האור? כלום לא ידעת מימיה הראשונים של הממשלה הנוכחית כי היא ממשלת חרדים על מלא? הכתובת הייתה על כל קיר, כתובה באותיות קידוש לבנה בהסכמים הקואליציוניים.
ואשר לליכוד, אילוז טועה טעות חמורה, אלא אם כן דבריו על מפלגה ליברלית ועל ההבדל בין הליכוד לש"ס הם מן השפה ולחוץ. סיעת הליכוד גדושה בנציגים שלא היו מביישים את מפלגתו של אריה דרעי, כשהבולט ביותר הוא שלוחו של הרב מאזוז שלמה קרעי.
דרך המלך
נו, באמת. זה כמו לומר "אני נגד העמוד הזה, אבל לא אתן להזיז אותו ובכלל לגעת בו אם הגג יקרוס". הסיעות החרדיות הן עמוד התווך של הגוש, וכל התנגדות לדרישותיהן מסכנת את הממשלה. ממשלה שמכנה את עצמה ממשלת ימין, אך היא ממשלת השתמטות על מלא. כל פגיעה בהשתמטות הממוסדת גורמת להתמוטטות.
עם זאת, בנקודה מסוימת אני מסכימה עם טלי גוטליב: יש לצמצם את מעצרי העריקים. רק שבשונה מגוטליב, אני מגיעה למסקנה הזו לא מאהבת המן (עריקים אידיאולוגיים הם המן לכל דבר ועניין), אלא משיקולים פרגמטיים נטו. החוק, המציאות וההיגיון הבריא סוללים בפני מדינת ישראל את דרך המלך לפתרון הבעיה. דרך חלקה, רחבה, נקייה ומזמינה. ללא ניידות משטרה, ללא עימותים, ללא צורך לדאוג למקומות בבתי כלא.
כל מה שנחוץ הוא שמדינת היהודים תחדול מלהתנהל כעיר חלם ותתנהל כמדינה חפצת חיים. העיוות תחילתו לא מהקדנציה הנוכחית, מה שנכון נכון. העיוות תחילתו מימי מנחם בגין. אבל רק הממשלה הנוכחית השילה מעצמה כל מסווה, התנערה מכל בושה ומתעדפת קבל עם ועדה משתמט אנטי־ציוני שחולב את קופת המדינה, על פני לוחם ומשלם מיסים. רק הממשלה הנוכחית מבקשת לעגן את האפליה ההזויה בספר החוקים ולקבע אותה לעולמי עד.
הפתרון פשוט וגלוי לעיני כל. מדינת ישראל חייבת להפוך על כנו את סדר העדיפויות. היום מילואימניק משלם עבור מעון לבנו או לבתו כ־4,000 שקל לחודש, ואילו בן גילו המשתמט משלם כ־400. היום המדינה מתקצבת משק בית של אברך משתמט בכ־5,000 שקל לחודש, אם מחשבים את המלגות, את ההנחות, את ההטבות, את תלושי המזון. מתעדפת משתמטים בדיור, ברכישת דירה שנייה במקום הקודמת, במשרות ממשלתיות. לכל בר־דעת ברור כי ההפך הוא הנכון. איך אמר נתניהו בטרם עבר הסבה והיה לאבו יאיר? ייתנו יקבלו, לא ייתנו, לא יקבלו.
מי שמגן על המדינה ומזרים מיסים לקופתה, שיקבל. מי שמשתמט משירות בצה"ל, שישלם. זוהי דרך המלך, שהיא גם כביש עוקף התפרעויות חרדים. לחסום כבישים ולהתפרע תחת הסיסמה "תנו לנו כסף", טיפל'ה יותר מורכב מאשר לארגן התפרעויות לאות הזדהות עם העצורים מהמגזר. למסלול נדרשות שנים מספר, אבל כן, זו הדרך. אין קמח, אין השתמטות.
התרעות פיקוד העורף