מסיבת העיתונאים שכינס ליברמן כשהחליט להתפטר מתפקיד שר הביטחון, ב-14 בנובמבר 2018, אחרי שנתניהו החליט להביא לרצועת עזה כסף קטארי במזומן ובלם את מאמציו של ליברמן ללכת לפעולה צבאית, הכילה אף היא את כל הסיפור. ליברמן מסביר מדוע התפטר ולא חוסך בפרטים. כל מה שאמר אז, התגשם.
באחרונה נחשפתי לקטעי פרוטוקולים וסיכומי דיונים ביטחוניים סודיים שהתקיימו במערכת הביטחון במהלך השנתיים וחצי של כהונת ליברמן כשר הביטחון. הקריאה בהם היא הדגמה מושלמת של קונספציה. ליברמן מתעמת עם כולם – מהרמטכ"ל, דרך אנשי המודיעין ובכירי השב"כ, כולל ראש השב"כ, על הסוגיה הזו. כולם אומרים שחמאס מורתע והזמן פועל לטובת ישראל. רק ליברמן אומר ההפך. אני מביא כאן קטעים נבחרים:
לדבריו, המבצע צריך להימשך שלושה חודשים וצריך לקצר אותו כמה שאפשר. ליברמן אמר שהסבירות שהמבצע יאושר על ידי הקבינט לפני מרץ 2017 (מועד השלמת הקיר הסלרי התת-קרקעי) נמוכה, והנחה לבצע בינתיים ולפגוע בכמה שיותר מטרות שלא צריך לקבל עליהן אישור חריג. הוא הורה להכין את המבצע לפעולה, להמשיך לאסוף מטרות, בדגש על מטרות עצימות, מגדלים, מטרות שלטוניות ואיכותיות, כדי שמכת הפתיחה של המבצע תהיה משמעותית ותקל על ההמשך.
ארגמן חלק עליו. לדבריו, "לחמאס יש קושי להתחמש בנשק תקני. חיסול חמאס עלול להעלות גורמים יותר קיצוניים כמו ג'יהאד אסלאמי. הקיר הסלרי אמור למנוע מחמאס יכולת חדירה לישראל".
כאן צריך להוסיף שארגמן, והשב"כ בכללו, אכן האמין שחמאס מורתע ושהוא האופציה החמורה פחות ממה שיש ברצועה (ג'יהאד אסלאמי, ארגונים סלפיים וכו'), אבל השב"כ גם החזיק בדעה מוצקה וקבועה בצורך לפעולה צבאית נרחבת נגד חמאס בכלל, או לפחות עריפה מאסיבית של כל צמרת חמאס, כולל סנוואר ודף. הצעותיהם של שלושה ראשי שב"כ בעניין הזה, ביניהם ארגמן, נדחו על ידי נתניהו בקביעות.
הסבלנות פקעה
לדברי ליברמן, ביחסי הכוחות שבין ישראל לציר הרדיקלי, ככל שעובר הזמן המאזן משתנה לרעתה של ישראל, וזה בניגוד לטענותיהם של ראשי חטיבות המחקר מצה"ל ומהשב"כ. "בניגוד למה שנאמר כאן", הוא אומר, "קפיצת מדרגה ביכולות שב"כ כן תושג, בגלל התגברות קצב ההברחות וגם איכות האמל"ח שמשתפרת".
ליברמן ציין כי התרחיש הגרוע ביותר הוא התדרדרות למלחמה מול חמאס. במצב כזה ישראל תאבד את יתרון ההפתעה ואת האפשרות למבצע סיכול נרחב בתחילת האירוע. ליברמן הוסיף כי "לצד המאמץ להשגת מוכנות למימוש מהלך יזום בעזה החל ממרץ 2018, יש לשפר מוכנות למניעת הפתעה מצד חמאס".
למשתתפים הותר להגיב. ראש אמ"ץ, אלוף ניצן אלון, אמר כי "החלטה לצאת למבצע באופן יזום צריכה להתממש בנסיבות מאוד חריגות ולא על בסיס הערכות, השערות, תחזיות לגבי הצפוי להתממש בעוד שנתיים, במיוחד על בסיס תחזיות סמך לתקופה רחוקה". הוא הדגיש כי "על סמך הניסיון ההיסטורי, מלחמה אינה בולמת מרוץ חימוש ולמעשה ההפך הוא הנכון. מלחמה מאיצה חימוש, ולמעשה ברור כי ההוצאות והמשאבים שישראל תצטרך להשקיע הן במלחמה והן בבלימת ההתעצמות אחריה יהיו גבוהים יותר מהיקף המשאבים שישראל תצטרך להשקיע במסגרת המדיניות הנוכחית, זאת במיוחד נוכח ההבנה כי חמאס אינו האויב הראשי של ישראל".
מפקד פיקוד הדרום אייל זמיר הסכים: "חמאס הכי נחות מאויבי ישראל". ראש אמ"ן הרצי הלוי שלל את הדימוי החלש שיוחס לישראל על ידי שר הביטחון והדגיש כי ההפך הוא הנכון, ישראל נתפסת כמעצמה חזקה, בלתי צפויה ואגרסיבית, בעלת עליונות מודיעינית ומבצעית. הלוי התייחס לאפשרות שיהיה תיאום ושת"פ בין חמאס לחיזבאללה בתרחיש עימות עתידי והטיל ספק בכך שחיזבאללה יצטרף באופן מיידי ללחימה לצידה של חמאס או אפילו יאפשר ירי רקטי מהזירה הצפונית.
עם זאת, הביע הסכמה עם הערכת שר הביטחון כי במהלך השנים הקרובות רמת התיאום ביניהם תלך ותגבר. הלוי הדגיש כי השאלה שצריך לדון בה היא כיצד אפשר לשמר את חמאס מורתע ומוחלש לאורך זמן, ולא מה הוא המועד הנכון לפתוח במהלך יזום. זאת, לנוכח אפשרות כי דווקא לאחר עימות ברצועה איראן תגביר את היקף הסיוע לחמאס, כפי שעשתה אחרי המערכות הקודמות ברצועה.
לסיכום, אמר הרמטכ"ל איזנקוט כי אין היגיון אסטרטגי במתקפה מקדימה על חמאס במהלך 2017, אבל יש לשפר מוכנות לפי +14 (כוננות לתקיפה תוך שבועיים). הוא הוסיף כי המאזן האסטרטגי הינו לאין ערוך לטובתה של ישראל ומתבסס על עליונות צבאית, וציין כי עליונות זו תגבר במהלך 2017.
ליברמן המשיך לקדם את יוזמתו להנחית על חמאס התקפה מאסיבית שתוביל להפלת שלטונו, אבל לשווא. מי שטרפד אותו פעם אחרי פעם היה האיש היחיד שסמכותו גוברת: בנימין נתניהו. ביבי, מי שהנחיל את מדיניות ה"הכלה" של חמאס (וגם של חיזבאללה) וחינך דורות של רמטכ"לים על ברכיה, עמד בסירובו.
התרעות פיקוד העורף