העמדה הרשמית הסורית, כפי שהוצגה בדיווח, היא כי תפקידה של דמשק יכול להתמקד בתמיכה במדינה הלבנונית ובמאמציה לרכז את הנשק בידי מוסדות המדינה בכל שטחה. בסוריה ביקשו להציג זאת כעמדה התואמת את גישתן של כמה מדינות וגורמים אזוריים, ולא כניסיון לחזור למעורבות ישירה בזירה הלבנונית.
אנקרה נכנסת לתמונה
אלא שהשאלה המרכזית אינה נוגעת רק לסוריה, אלא בעיקר לטורקיה — המדינה הנתפסת כיום כבעלת ההשפעה הגדולה ביותר על השלטון החדש בדמשק. האפשרות שטורקיה תשתלב במאמץ הנוגע לחיזבאללה מעלה שאלות בנוגע לאופן שבו אנקרה תבחר להפעיל את השפעתה, ובמיוחד בנוגע ליחסיה עם איראן וישראל.
גורמים פוליטיים בלבנון שהובאו בדיווח הציגו פרשנות שלפיה המתח בין ישראל לטורקיה נותר תלוי במידה רבה ביכולתה של ארצות הברית לרסן אותו. לפי הערכה זו, וושינגטון סבורה כי היא מסוגלת להגיע להסדר אזורי שיביא בחשבון הן את האינטרסים הטורקיים והן את אלה של ישראל. הגורמים ציינו כי לטורקיה כבר היה תפקיד משמעותי בצמצום ההשפעה האיראנית באזור, בעיקר בעקבות השינוי שהתרחש בסוריה והיחלשות אחיזתה של טהרן במדינה. מנקודת המבט האמריקאית, אנקרה עשויה לשמש כלי ליצירת מאזן חדש, לא רק בסוריה אלא גם בלבנון, ובכך לצמצם את מרחב הפעולה של איראן ושל חיזבאללה.
לפי הדיווח, כמה מהמסרים שיוחסו בתקופה האחרונה לטורקיה בזירה הלבנונית מלמדים כי אנקרה מבקשת להציג את עצמה כגורם שמסוגל להשפיע על המערכת המקומית. המטרה האפשרית היא ליצור משקל נגד להשפעה האיראנית, ובעיקר לחיזבאללה, על רקע החשש כי הארגון עשוי לנקוט מהלך רחב בתגובה לצעדים של מוסדות המדינה בלבנון בנושא הנשק. ההערכה היא שטורקיה עשויה לנסות להשפיע על המערכת הפוליטית בלבנון דרך סוריה, באמצעות קשריה עם מדינות ערביות ובאמצעות גורמים מקומיים הרואים צורך בצמצום השפעת חיזבאללה.
מקורות פוליטיים ששוחחו עם "א-נשרה" טענו כי לדבריו האחרונים של טראמפ יש חשיבות מיוחדת, משום שנאמרו לאחר פסגת נאט"ו שנערכה באנקרה. בשולי הפסגה נפגש טראמפ עם אחמד א-שרע. לפי המקורות, הפגישה השתלבה במאמץ אמריקאי רחב יותר להגדיל את תפקידה של טורקיה בכמה זירות אזוריות במקביל.
לדבריהם, לא ניתן לנתק בין המסלול הסורי לבין המסלול הלבנוני. ההשפעה הטורקית על דמשק עשויה לשמש את ארצות הברית לצורך קידום יעדים גם בלבנון, אף שבישראל קיימים חששות מהמהלך.
הדיווח מציין כי בתקופה האחרונה הופיעו הדלפות שונות בנוגע לתפקיד אפשרי של אנקרה בזירה הלבנונית. היוזמות הוצגו תחת הכותרת של ניסיון "להכיל" את נשקו של חיזבאללה, ולאו דווקא לפרק אותו באמצעות כוח צבאי. לפי ההערכות, טורקיה עשויה לפעול בנושא בשיתוף מדינות נוספות, ובהן סעודיה, קטאר, מצרים ופקיסטן. לכל אחת מהמדינות הללו עשוי להיות תפקיד שונה: מדיני, כלכלי, ביטחוני או דתי. יחד הן עשויות לסייע ביצירת מסגרת אזורית שתפעיל לחץ על חיזבאללה ותתמוך במוסדות המדינה הלבנונית.
לפי הדיווח, לטורקיה יש אינטרס לקדם במזרח התיכון מודל שבו ארגונים חמושים אינם פועלים מחוץ למסגרת המדינה. באנקרה התמודדו במשך שנים עם ארגונים חמושים שפעלו מחוץ לשליטת השלטון המרכזי, ולכן היא עשויה לתמוך בעקרון של ריכוז הנשק בידי מדינות האזור. הגישה הזאת עשויה להשתלב עם הדרישה הלבנונית והבינלאומית לחזק את צבא לבנון ואת מוסדות המדינה, ולהפחית את כוחם של ארגונים צבאיים עצמאיים.
החשש מעימות עם איראן והתייסגות הישראלית
מעורבות טורקית בלבנון עלולה להוביל לחיכוך חריף עם טהרן. איראן רואה בחיזבאללה אחד הנכסים האסטרטגיים המרכזיים שלה באזור. כל ניסיון לצמצם את כוחו או להרחיק אותו ממוקדי קבלת ההחלטות בלבנון עשוי להיתפס כפגיעה ישירה במעמדה האזורי.
מצד שני, באנקרה מעריכים כי ההשפעה האיראנית כבר נחלשה, ולכן ייתכן שטורקיה סבורה כי ניתן להרחיב את השפעתה מבלי להיגרר לעימות ישיר. הדיווח אינו קובע כי אנקרה מעוניינת בהתנגשות עם איראן, אלא מצביע על אפשרות של תחרות גוברת בין שתי המדינות על השפעה בסוריה ובלבנון.
התחזקות טורקית בזירה הלבנונית מעוררת גם הסתייגות בישראל. ישראל עשויה לתמוך בצמצום כוחו של חיזבאללה, אך אינה בהכרח מעוניינת לראות את טורקיה ממלאת את החלל שייווצר. מבחינת ירושלים, התרחבות ההשפעה של אנקרה בסוריה ובלבנון עלולה ליצור מוקד כוח אזורי חדש, שלא תמיד יפעל בהתאם לאינטרסים הישראליים. לכן, לפי הגורמים המצוטטים בדיווח, ארצות הברית תידרש לתווך בין שתי בעלות בריתה ולמנוע מהתחרות ביניהן להידרדר לעימות.
למרות ההתבטאויות האמריקאיות, הגורמים שהובאו בדיווח מעריכים כי המהלך לא יתורגם להתערבות צבאית סורית ישירה בלבנון. לדבריהם, פעולה כזאת עלולה להביא לתוצאות חמורות ולהרחיב את העימות מעבר לזירה הלבנונית. דמשק עצמה הבהירה כי אינה רואה את תפקידה במישור הצבאי. לכל היותר, היא עשויה לסייע בגבול, בצמצום הברחות ובתמיכה מדינית במוסדות המדינה הלבנונית. התרחיש הסביר יותר, לפי הדיווח, הוא הפעלת לחץ פוליטי ואזורי ולא שליחת כוחות סוריים לשטח לבנון.
הזירה הפנימית בלבנון
המאבק על עתיד נשקו של חיזבאללה אינו מתנהל רק בין מדינות האזור, אלא גם בתוך לבנון. לפי "א-נשרה", יש בזירה הלבנונית גורמים המזדהים עם הצורך ביצירת מאזן חדש מול חיזבאללה, ואף מדברים על כך בפומבי. גורמים אלה עשויים לראות בטורקיה ובמדינות נוספות משקל נגד לאיראן. מנגד, תומכי חיזבאללה צפויים להציג כל מעורבות כזאת כהתערבות זרה בענייניה הפנימיים של המדינה.
הוויכוח אינו עוסק רק בנשק, אלא גם בזהותה של לבנון, ביחסי הכוחות בין העדות ובשאלה אילו מדינות ישפיעו על עתידה. הדיווח הלבנוני אינו מצביע על תוכנית צבאית סדורה, אלא על ניסיון אמריקאי לעצב מחדש את מאזן הכוחות באזור. במרכזו עומדת האפשרות שוושינגטון תסתייע בטורקיה ובסוריה החדשה כדי להפעיל לחץ על חיזבאללה, לחזק את המדינה הלבנונית ולצמצם את ההשפעה האיראנית.
התרעות פיקוד העורף