אם לא די בהפקרות בשטח, לוחמים שנפצעו קשה הוטסו לאחר ימים ארוכים לבית החולים הצבאי המוביל "לנדשטול" בגרמניה, אך שם גילו כי מערכת הרפואה הצבאית כשלה לחלוטין. מאחר שהם לא נרשמו ברשימות הטיסה בתור פינוי רפואי, וחסרו במסד הנתונים של נפגעים קשה, בית החולים סירב לאשפז אותם. הם טופלו בתור חולים חיצוניים בלבד ונשלחו להמתין במגורים רגילים. "כולם אמרו לנו את אותו הדבר", סיפר אחד הלוחמים ל"וושינגטון פוסט", "'אנחנו מצטערים, זו המערכת. אין מה לעשות'".
מנגד, בפיקוד המרכז של צבא ארה"ב דחו את הטענות ומסרו בתגובה, כי הגנרלים "סייעו מיד בפינוי בשטח ופעלו ליצירת תמונת מצב ראשונית, בטרם פונו לקבלת טיפול רפואי בעצמם". בצבא טענו כי האלוף הינסון סבל מפגיעה מוחית טראומטית ומפציעה בידו, וכי פריסת הכוחות בנמל בוצעה בהתאם לתוכניות המבצעיות ולתנאי האבטחה הנדרשים.