סוכנות מודיעין, הכוללת עשרות אלפי אנשים: התפתחות דרמטית מול סין

יפן מקדמת הקמת סוכנות מודיעין לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, שתתאם בין עשרות אלפי אנשי מודיעין ותתמודד עם ריגול, מתקפות סייבר והשפעה זרה מצד סין, רוסיה וקוריאה הצפונית

אלי לאון צילום: פרטי
עקבו אחרינו
דונלד טראמפ, סאנאה טקאיצ'י, פרידריך מרץ
דונלד טראמפ, סאנאה טקאיצ'י, פרידריך מרץ | צילום: רויטרס
3
גלריה

המהלך נועד להתמודד עם מערכת מודיעין מפוצלת, שבה גופי הביטחון, המשטרה, משרד החוץ ומשרד ההגנה אוספים מידע בנפרד ואינם משתפים אותו באופן שיטתי. מומחים טוענים כי מבנה זה הפך את יפן לפגיעה במיוחד לריגול, גניבת טכנולוגיות והתערבות זרה.

סיוע מארצות הברית, אוסטרליה וגרמניה

גורמי מודיעין אמריקנים הציעו לטוקיו סיוע בפיתוח מערכות הגנת סייבר, במאבק בריגול תעשייתי ובחיזוק הפיקוח על השקעות זרות ועל פעילות סוכנים זרים. ראש שירות הביון הגרמני ביקר לאחרונה בטוקיו ודן בשיפור שיתוף המידע בין המדינות. אוסטרליה מייעצת ליפן בתחום הטכנולוגיה ובדרכים לחייב משרדי ממשלה לשתף פעולה.

השגריר האוסטרלי ביפן, אנדרו שירר, שכיהן בעבר כראש המודיעין הלאומי של ארצו, אמר כי יכולותיה של יפן היו קפואות במשך עשרות שנים. לדבריו, עצם העובדה שטקאיצ'י הפכה את הנושא לעדיפות לאומית היא צעד משמעותי.

יפן, ארה''ב, גרמניה ואוסטרליה בתרגיל צבאי משותף
יפן, ארה''ב, גרמניה ואוסטרליה בתרגיל צבאי משותף | צילום: רויטרס

סוכנות בעלות מאות מיליוני דולרים

הסוכנות החדשה צפויה להתחיל לפעול בדצמבר, בתקציב של כ 407 מיליון דולר. בתחילת דרכה היא צפויה להעסיק מאות עובדים, בהם מהנדסי תוכנה, מומחי סייבר ואנשי קשר בחו"ל. בהמשך אמורה הסוכנות לתאם את עבודתם של כ 33 אלף אנשי מודיעין הפועלים כיום במשרדי הממשלה, במשטרה ובמערכת הביטחון.

לצדה יוקם גם מועצת מודיעין מרכזית בראשות ראש הממשלה, שתשמש מרכז פיקוד ותיאום. המטרה היא להגן על מידע מסווג, תשתיות חיוניות וטכנולוגיות רגישות, ולזהות מבצעי השפעה זרים. חוקרים הצביעו בשנים האחרונות על אתרי תוכן ביפנית שהתחזו לערוצי חדשות והפיצו מסרים פרו סיניים.

המהלך ממשיך את הקו שהתווה ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה, שנרצח בשנת 2022. אבה הקים מועצה לביטחון לאומי וקידם חוק להגנת סודות מדינה, בניסיון להפוך את יפן למדינה המסוגלת להגן על עצמה ולמלא תפקיד בינלאומי משמעותי יותר. טקאיצ'י, שנחשבה לבת חסותו הפוליטית, מבקשת להרחיב את השינויים ולבנות קהילת מודיעין משולבת.

הדחיפות גברה גם בעקבות דיווחים שלפיהם עשרות מרגלים רוסים עברו ליפן בשנים האחרונות, כחלק ממאמץ לרכוש רכיבים לנשק, להעבירם לרוסיה ולעקוף סנקציות. גורמים זרים התריעו בפני טוקיו על הפעילות, אך תגובתה נחשבה איטית. בממשלה מדגישים כי הסוכנות תסייע להתמודד עם ריגול, מתקפות סייבר ודיסאינפורמציה.

נשיא סין, שי ג'ינפינג, וראש ממשלת יפן, סנאה טקאיצ'י
נשיא סין, שי ג'ינפינג, וראש ממשלת יפן, סנאה טקאיצ'י | צילום: רויטרס

ביקורת מחשש לפגיעה בזכויות

המהלך מעורר התנגדות מצד מחוקקים ופעילים ביפן, החוששים מפגיעה בפרטיות ומהתפתחות של מדינת מעקב. המבקרים מזכירים את משטרת טוקו מתקופת יפן הקיסרית, שרדפה מתנגדי משטר לפני מלחמת העולם השנייה.

טקאיצ'י ובעלי בריתה טוענים כי המציאות הביטחונית מחייבת שינוי. ראש הממשלה כבר קידמה הרחבה של היצוא הביטחוני והאיצה את בניין הכוח הצבאי הגדול ביותר של יפן בעידן שלאחר המלחמה. היא גם תומכת בהחמרת חוקי הריגול ובהקמת שירות מודיעין חוץ בדומה לסוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית.

יפן נחשבה במשך שנים לגן עדן למרגלים, בין היתר בשל תלותה במודיעין אמריקני והיעדר גוף עצמאי בעל סמכויות רחבות. הצלחת הרפורמה תלויה ביכולתה של טקאיצ'י להתגבר על יריבויות בתוך הביורוקרטיה, לשפר את שיתוף המידע ולשלב בינה מלאכותית וכלים טכנולוגיים מתקדמים. עם זאת, מומחים מזהירים כי שינוי מבני לבדו לא יספיק ללא סמכויות ופיקוח ציבורי.

תגיות:
יפן
/
מודיעין
/
סנאה טאקאיצ'י
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף