אירופה הנחיתה סטירה על ארדואן - דווקא ברגע הכי רגיש

לפי דיווח באתר "ארם ניוז", הפרלמנט האירופי אישר בשבוע שעבר ברוב מוחלט החלטה המכירה לראשונה בנשים ובנערות קפריסאיות שנפלו קורבן לאלימות מינית מצד חיילים טורקים במהלך ההתערבות הצבאית של טורקיה בקפריסין בשנת 1974.

בעד ההחלטה הצביעו 575 מחברי הפרלמנט, 33 התנגדו ו-43 נמנעו. ההחלטה מגנה גם את הנוכחות הצבאית הטורקית באי, מגדירה אותה ככיבוש וקוראת לנסיגת הכוחות הטורקיים מקפריסין.

עמדה אירופית מאוחדת

הרוב הרחב שבו התקבלה ההחלטה משקף עמדה אירופית מאוחדת ונחרצת ביחס לנוכחות הטורקית בקפריסין, אי המחולק מאז שנות ה-70 לשני חלקים: אזור צפוני הנתמך על ידי אנקרה ואינו מוכר על ידי הקהילה הבינלאומית, ואזור דרומי הנתמך על ידי יוון ושאר מדינות האיחוד האירופי.

עמדה זו עומדת בניגוד מוחלט לפרשנותה של אנקרה, הטוענת כי ההחלטה התקבלה בהשפעת "חוגים מסוימים" באירופה. בטורקיה מתכוונים בעיקר לעמדה היוונית, הזוכה לתמיכה צרפתית ונחשבת למתנגדת המרכזית לנוכחות הטורקית בקפריסין.

גורם בפרלמנט הטורקי אמר ל"ארם ניוז" כי ההחלטה עוררה זעם רב באנקרה גם בשל מועד פרסומה, שחפף לאירוח פסגת נאט"ו בטורקיה, בהשתתפות מדינות אירופיות המהוות את רוב חברות הברית.

לדבריו, בדיונים שקיימו חברי ועדת החוץ בפרלמנט הטורקי הוגדרה ההחלטה האירופית כמכה למאמציה של אנקרה לחזק את מעמדה בנאט"ו ולהתקדם לעבר הצטרפות לאיחוד האירופי. הוא הוסיף כי הערכות הפרלמנט האירופי בנוגע למוכנותה של טורקיה לחברות באיחוד היו שליליות גם בעבר, אך ההחלטה החדשה מציבה מכשול חריף במיוחד בשל עיסוקה בטענות לאלימות מינית נגד נשים.

---

מכשול משמעותי נוסף

אנקרה הגיבה להחלטה בסדרת הודעות רשמיות שפרסמו משרד החוץ, לשכת הנשיאות ומפלגת הצדק והפיתוח השלטת. בהודעות נטען כי ההחלטה כוללת "האשמות חסרות בסיס שאינן קשורות להיגיון" נגד הכוחות המזוינים של טורקיה, וכי אין לה כל תוקף מעשי.

בשיחה עם "ארם ניוז" אמר צ'ינראולו כי באירופה גובר השימוש בסוגיית קפריסין ככלי לבלימת ניסיונותיה של טורקיה להתקדם לעבר חברות מלאה. לדבריו, הדבר מתרחש דווקא בתקופה שבה מדינות מרכזיות באיחוד פתוחות יותר לשיתוף פעולה עם אנקרה, כחלק מהמגמה העולמית להקמת בריתות בינלאומיות חדשות.

לדבריו, טורקיה מתקרבת כיום לנורמליזציה מלאה של יחסיה עם ארמניה והתקדמה בשלבים משמעותיים בתהליך השלום עם הכורדים. שני הנושאים שימשו בעבר גורמים מרכזיים בהערכת התאמתה של טורקיה להצטרפות לאיחוד האירופי. בעקבות ההתקדמות בהם, המחנה האירופי המתנגד לחברות טורקית מלאה, בהובלת יוון וצרפת, ממקד כעת את מאמציו בסוגיית קפריסין.

שותפות אסטרטגית, לא חברות מלאה

האיחוד האירופי מתנה את הצטרפותה של טורקיה בעמידה בתנאים שנקבעו במסגרת "קריטריוני קופנהגן" משנת 1993. תנאים אלה כוללים יציבות של מוסדות דמוקרטיים, שלטון החוק, שמירה על זכויות האדם, הגנה על זכויות מיעוטים ומחויבות ליעדים הפוליטיים, הכלכליים והמוניטריים של האיחוד.

לצד זאת, מדינות מרכזיות באיחוד, ובהן גרמניה, איטליה וספרד, מעוניינות להעמיק את השותפות הכלכלית, הביטחונית והצבאית עם טורקיה. הרצון הזה התחזק לנוכח תפקידה ההולך וגובר של אנקרה באזור הים השחור והאפשרות שתמלא תפקיד בהסכם עתידי לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

אלא שהפתיחות האירופית מתמקדת בשיתוף פעולה אסטרטגי ואינה מגיעה לכדי הסכמה על חברות מלאה. יוון וקפריסין, הנתמכות בידי צרפת, ממשיכות להתנגד לצירופה של טורקיה, על רקע מחלוקת עמוקה בתוך האיחוד בנוגע לחשיבותה של אנקרה ולתפקיד שהיא יכולה למלא במערך האירופי.

הייאוש הטורקי מאירופה

באנקרה טוענים כי כל ניסיון לעצב מחדש את מבנה הביטחון האירופי חייב לכלול את טורקיה כחברה מלאה באיחוד. ההנהגה הטורקית מדגישה את חשיבותה האסטרטגית והגיאופוליטית של המדינה ואת היותה חברה מרכזית בנאט"ו, במיוחד לנוכח הספקות הגוברים באירופה באשר למחויבותה של וושינגטון לביטחון היבשת תחת הנהגתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.

במאמר שכותרתו "העיוורון הפוליטי של הפרלמנט האירופי", שפורסם בעיתון "טורקיה" המזוהה עם הממשלה, כתב קפאן: "אירופה מתנהגת בהיגיון רק כאשר היא נמצאת במצוקה וזקוקה לעזרה. בשאר הזמן היא ממשיכה לפעול ביהירות המוכרת שלה ובעיוורון הפוליטי שמאפיין אותה".