אלפי הדירות שנותרו פתאום ללא קונה: העיר המבוקשת בישראל מתרוקנת

שנת 2024 מציגה שיא במאזן ההגירה השלילי עם פער של קרוב ל-60 אלף בני אדם בין העוזבים לשבים. בזמן שתל אביב מובילה את נתוני העזיבה, שוק הדיור בעיר מציג ירידת מחירים ומלאי של אלפי דירות לא מכורות

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
רחובות תל אביב ריקים מאדם
רחובות תל אביב ריקים מאדם | צילום: אבשלום ששוני
3
גלריה

בשנת 2022 עזבו את ישראל 37,800 בני אדם, לעומת 22,300 שחזרו - מאזן שלילי של 15,500. בשנת 2023 גדל מספר העוזבים ל-59,400, בעוד 29,600 שבו לישראל, כך שמאזן ההגירה השלילי כמעט הוכפל והגיע ל-29,800. הזינוק החד ביותר נרשם בשנת 2024: 82,800 בני אדם עזבו את ישראל, ורק 24,200 חזרו אליה. המשמעות היא מאזן הגירה שלילי של 58,600 בני אדם בתוך שנה אחת - כמעט פי ארבעה מהמאזן שנרשם שנתיים קודם לכן.

תל אביב וחיפה בראש

הנתונים העירוניים לשנת 2024 חושפים כי העזיבה לא התחלקה באופן שווה בין הרשויות. תל אביב-יפו בלטה מעל כולן: מאזן ההגירה לחו״ל בקרב יהודים בעיר היה שלילי ועמד על 5,220 בני אדם. אליהם הצטרפו 3,914 זכאי חוק השבות שאינם מוגדרים יהודים לפי ההלכה. בסך הכול נגרעו מהעיר, במאזן נטו מול חו״ל, יותר מ-9,000 תושבים משתי הקבוצות.

גם בחיפה נרשם מאזן שלילי משמעותי: 1,741 יהודים ועוד 3,464 זכאי חוק השבות עזבו את העיר לטובת מגורים בחו״ל, בניכוי השבים אליה. בסך הכול מדובר ביותר מ-5,200 בני אדם. בירושלים נרשם מאזן הגירה שלילי של 1,736 יהודים ועוד 826 זכאי חוק השבות. אף שמדובר בעיר הגדולה בישראל, היקף העזיבה בה היה נמוך מזה שנרשם בתל אביב-יפו ובחיפה.

בלטה מעל כולן. תל אביב
בלטה מעל כולן. תל אביב | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בערים המעורבות וביישובים נוספים בצפון ובמרכז נרשמה אותה מגמה, אם כי בהיקפים מצומצמים יותר. מעכו עזבו במאזן נטו 191 יהודים ועוד 457 זכאי חוק השבות. בנוף הגליל עמד המאזן השלילי על 111 יהודים ועוד 222 זכאי חוק השבות. בלוד נרשם מאזן שלילי של 65 יהודים ועוד 96 זכאי חוק השבות, וברמלה - 74 יהודים ועוד 98 זכאי חוק השבות.

לא רק מספר העוזבים - גם מספר החוזרים ירד

הנתון הבולט אינו רק הגידול במספר היוצאים, אלא גם הירידה במספר השבים בשנת 2024. בעוד שב-2023 חזרו לישראל 29,600 בני אדם, בשנה שלאחר מכן ירד מספרם ל-24,200, אף שמספר העוזבים זינק ביותר מ-23 אלף. כך נוצר פער הולך וגדל בין היוצאים לשבים: מ-15,500 בשנת 2022, ל-29,800 בשנת 2023 ול-58,600 בשנת 2024. בתוך שנתיים בלבד גדל מאזן ההגירה השלילי כמעט פי ארבעה.

הנתונים אינם מלמדים בהכרח שכל מי שעזב עשה זאת לצמיתות, אך הם מצביעים על שינוי משמעותי במאזן שבין ישראלים היוצאים לשהות ארוכה בחו״ל לבין אלה השבים ארצה.

ומה קרה למחירי הדירות?

במחוז תל אביב, שבו נרשם גם מאזן ההגירה השלילי העירוני הגבוה ביותר, ירדו המחירים ב-2.3% בתקופה שנבדקה. בירושלים נרשמה ירידה של 1.8%, בחיפה של 0.5% ובצפון של 0.3%. במחוזות המרכז והדרום לא חל שינוי. בהשוואה שנתית ירדו מחירי הדירות בישראל ב-2%. במחוז המרכז נרשמה ירידה של 3.2%, בחיפה של 2.6%, בתל אביב של 2.5% ובדרום של 0.5%. מנגד, בצפון עלו המחירים ב-1.4% ובירושלים ב-0.3%.

ירידה של 3.2%. גוש דן
ירידה של 3.2%. גוש דן | צילום: אבשלום ששוני

עם זאת, אין בנתונים שהוצגו כדי לקבוע שהעזיבה לחו״ל היא שגרמה לירידת המחירים. שוק הדיור מושפע גם מהריבית, מהיקף המלאי, ממצב המשק, מהמלחמה ומהתנהגות המשקיעים והרוכשים.

תל אביב מוכרת יותר - אך המלאי נותר עצום

אלא שגם מלאי הדירות בעיר נותר גבוה: כ-9,810 דירות חדשות המתינו למכירה. במחוז תל אביב כולו נותרו כ-25,390 דירות, שהן 30.2% מהמלאי הארצי.

בחיפה, אחת הערים הבולטות במאזן העזיבה לחו״ל, נמכרו בשוק היד השנייה 773 דירות - ירידה של 21.2% לעומת התקופה הקודמת. בירושלים נמכרו 847 דירות יד שנייה, ירידה של 16.3%, ובבאר שבע 556 דירות, ירידה של 20.8%.

תגיות:
תל אביב
/
מחירי הדיור
/
הגירה
/
גוש דן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף