המספרים מדברים בעד עצמם. במאי 2026, החודש שאמור לשמש מקפצה לעונת הקיץ, נכנסו לטורקיה כ-4.86 מיליון תיירים זרים - ירידה של 3.58 אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, על רקע היחלשות הביקוש מחמישה שווקי מקור מרכזיים: בריטניה, גרמניה, רוסיה, בולגריה ואיראן.
הנתון הטרי ביותר מגיע משדה התעופה דלמאן, המשרת את אזורי הנופש מרמריס ופתחיה בדרום-מערב המדינה: כ-1.8 מיליון נוסעים בלבד עברו בו במחצית הראשונה של 2026 - ירידה ניכרת לעומת אותה התקופה בשנה שעברה, שאותה מייחסת הנהלת השדה לאינפלציה המתמשכת, למתיחות הגיאופוליטית ולהיחלשות בהזמנות לעונת הקיץ. צניחה דרמטית במיוחד נרשמה בתיירות ממדינות המפרץ - ירידה של 30 אחוזים - עד כדי כך שטורקיש איירליינס צמצמה בכ-20 אחוזים את טיסותיה לדובאי ולדוחא.
"עונה של הרגע האחרון?"
ובתוך כל אלה בולטת היעדרותו של שוק אחד שהיה במשך שנים מהיציבים והרווחיים של אנטליה: הישראלים. עוד באוגוסט 2025 הודיעה אנקרה על ניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל ועל סגירת המרחב האווירי שלה בפני טיסות ישראליות, על רקע המלחמה בעזה - מהלך ששם קץ בפועל לתנועת התיירות הישירה בין המדינות. ההיסטוריה כבר הוכיחה עד כמה השוק הישראלי רגיש ליחסים הדיפלומטיים: אחרי משבר המשט ב-2010 צנחה התיירות הישראלית לטורקיה ב-90 אחוזים, וכשהיחסים התחממו וחודשו הטיסות הישירות, חזרו הישראלים בהמוניהם לחופי אנטליה, שהפכה שוב לאחד היעדים המבוקשים על ישראלים. הפעם, עם שמיים סגורים ויחסים בנקודת שפל, אלפי התיירים הישראלים שנהגו למלא את בתי המלון בריביירה הטורקית פשוט אינם - והם מוציאים את כספם אצל השכנים ביוון ובקפריסין.
הפיחות במטבע הטורקי לא הוזיל את החופשה
התמונה דומה גם ביעדי הדגל האחרים: אנטליה, בודרום ואיסטנבול רושמות ירידה במספר המבקרים הזרים ב-2026, עם היחלשות בהזמנות בעיקר מהשווקים האירופיים והמזרח-תיכוניים - וטיילות חוף שקטות מהרגיל בהשוואה לשנים קודמות.
בממשלת ארדואן כבר הבינו את גודל הבעיה: הוכרזה חבילת סיוע של 60 מיליארד לירות - כ-1.9 מיליארד דולר - לענף התיירות. אלא שלדברי באליקאיה, לחבילה תהיה השפעה מוגבלת ללא צעדי שיווק ומכירות נוספים, והוא אף קרא לסיוע שימנע מטיסות שכר לנדוד ליעדים מתחרים - כמו יוון, ספרד ופורטוגל, שקוטפות בינתיים את התיירים שטורקיה מאבדת.
התרעות פיקוד העורף