המרד בשדה תימן: להחזיר את הלוחמים היום - לפני שיתפשט בצה"ל | אבי אשכנזי

יותר ממאה לוחמי גדוד צבר הניחו את נשקם ונפקדו מהשירות בעקבות העימות עם מפקדיהם. האירוע החריג חושף משבר פיקודי עמוק, שחיקה קשה ואובדן אמון בשדרת הפיקוד

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
בריחת הלוחמים מבסיס שדה תימן | צילום: ללא,שימוש לפי סעיף 27א'

מחאת החיילים בשדה תימן | צילום: ללא קרדיט

האירוע בשדה תימן הוא שילוב של כמה וכמה דברים: שחיקה עצומה של לוחמים, אובדן משמעת בכלל צה"ל, כולל בדרגי הפיקוד של צה"ל ובכלל זה בחטיבת גבעתי, ועד לקצה שבו כנראה מפקד הגדוד היה להוט מדי ופעל בחוסר רגישות מספקת.

השחיקה שמאחורי המשבר

לוחמי גדוד צבר פעלו בשלוש השנים האחרונות בגבורה ובמקצועיות מעוררת הערכה. מרבית הלוחמים שלקחו חלק במרד הם לוחמים ותיקים, אשר התגייסו למלחמה, ולמעט תקופת ההכשרה היו ברצף של לחימה בעזה ובלבנון.

חלקם נלחמו במספר רב של קרבות וביצעו לחימה אל מול פני אויב. הגדוד והחטיבה שילמו מחירים כבדים ביותר של נופלים ופצועים. מרבית הלוחמים איבדו חבר קרוב או מלווים חבר פצוע בהליך השיקום הארוך והכואב.

להיות לוחם קרבי בתקופה כזאת בצה"ל זהו אתגר מורכב. החוסן והמוטיבציה של הלוחמים באים הרבה לפני צדקת הדרך, בלכידות ובאחוות הלוחמים. המסגרת של הצוות, המחלקה והפלוגה היא הבסיס, היא הכוח המניע את הלוחמים ביחידות הלוחמות, שכבר שחוקות עד עפר

בין משמעת למסורת יחידתית

הרמטכ''ל רא''ל אייל זמיר בהערכת מצב באוגדת יו''ש
הרמטכ''ל רא''ל אייל זמיר בהערכת מצב באוגדת יו''ש | צילום: דובר צה''ל

לוחמי גדוד צבר, כמו יתר לוחמי חטיבת גבעתי ולוחמי אוגדה 162, ירדו השבוע מלחימה בלבנון. הם אמורים להיכנס בקרוב לפעילות בעזה. בינתיים הם נמצאים במחנות עורפיים בדרום, כמו שדה תימן. שם הם מתארגנים, מתרעננים ומשפרים כשירות.

זה גם הזמן שבו הגדודים והפלוגות מתנהלים יחד, וזה הזמן שבו המסורת היחידתית תופסת נפח: זה כולל את שירי הפלוגות, התופים, הדגלים והשלטים. זה היה בעבר בצה"ל, וזה חייב להמשיך להיות בצה"ל. זה חלק מהביחד, ממשיכת הלוחמים למסגרת הצבאית.

בכל הכבוד, לא המח"ט ולא מפקד האוגדה מעניינים את הלוחם בקצה. מי ומה שמעניין אותו זה החבר לצוות וגאוות היחידה שלו, שבדרך כלל מתחילה ומסתיימת ברמת הפלוגה.

וכן, לוותק צריך להיות משקל ומקום גם במסגרת הצבאית. נכון, אסור לגרום לרמיסת כבודם של לוחמים צעירים. אבל אין פסול בכך שלוחם ותיק יזכה בהנאה ובהטבה מעצם היותו ותיק.

ניפוץ הלוחות והסמלים על ידי מפקד הגדוד ורס"ר הגדוד הוא מהלך לא חכם, אפילו טיפשי. ראשית, יש להסתכל על התוצאה: מדובר במפקד שנכשל. אם הלוחמים שלך נטשו אותך, סימן שנכשלת. מומלץ לרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, לבחון את התאמתו של המג"ד להמשך התפקיד.

שנית, יש דרכים חכמות להתמודד עם העניין לפני מתקפת הניפוץ. ועוד דבר: בעוד שבוע, אולי בעוד עשרה ימים, הפלוגות ייכנסו לעזה. הסמלים, הדגלים והתופים ייכנסו למכולה של הרס"פים עד להפוגה הבאה.

האירוע בגדוד צבר היה מיותר - מעשה מטופש וחסר רגישות של מפקד גדוד. צה"ל חייב לעשות הכול כדי להחזיר את הלוחמים עוד היום ולבחון לעומק את רמת הפיקוד בגדוד צבר ובחטיבת גבעתי, לפני שאירועי מרידה יתפשטו ליתר היחידות הלוחמות בצה"ל.

תגיות:
צה"ל
/
רמטכ"ל
/
אייל זמיר
/
שדה תימן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף