התבטאות קצרה מפי נשיא סוריה גרפה כותרות יפות בישראל. זה קרה ביום שני, בעקבות ריאיון מקיף שנתן אחמד א־שרע לערוץ אל־ג'זירה. הוא דיבר על יחסיו עם הכורדים, על המצב הפנימי בארצו שנה וחצי אחרי שלקח את השלטון, וגם התייחס באריכות לשכנה לבנון, שאליה הוא רוצה להתקרב אחרי שנים של התערבות סורית גסה. בהתייחסות לישראל הוא אמר כי הסדר הגבולות הרצוי עשוי לסלול את הדרך להסכם שלום עתידי, מבלי לוותר על זכותה של סוריה ברמת הגולן.
חבל שכלי התקשורת בישראל לא התנפלו ב־12 בספטמבר 2023 על הידיעות מעזה כמו שהם התנפלו השבוע על דבריו של אחמד א־שרע בריאיון הזה. באותו יום תרגלה הזרוע הצבאית של חמאס את הפשיטה הצפויה על יישובי העוטף. התקשורת הישראלית הייתה עסוקה בסיקור הדיון בבג"ץ על עילת הסבירות. הרכב מרבי של שופטים, 15 במספר, ישב ודן בעתירות נגד יוזמת הממשלה. לאיש לא היה פנאי לעסוק בזוטות כמו אויב שמאיים לפלוש לכאן, לרצוח ולחטוף ישראלים.
האמת ניתנת להיאמר: אין בדברי נשיא סוריה כל חדש. אחמד א־שרע אמר כמה פעמים מאז שתפס את השלטון כי הוא רוצה שלום עם ישראל. יותר מכך, בהתבטאותו השבוע הוא לא דיבר כלל לישראלים. דבריו כוונו לסורים, ואת עיקרם הוא ביטא בסייפא. לא נמכור את רמת הגולן, הוא אמר.
בתוך עמו הוא יושב, א־שרע, והוא יודע כי הרוב בקרב אוכלוסיית סוריה איננו מחבב את ישראל. עבור הסורי הממוצע, ישראל איננה אטרקציה בימים אלה. היא כובשת את אדמותיו, מפילה חללים בקרב אוכלוסיית עזה ומחריבה את לבנון. באומרו כי הוא רוצה איתה שלום, נשיא סוריה מצהיר אמת. שלום עם ישראל ישתלם לו מכל בחינה שהיא, במיוחד אם יקבל את הגולן בחזרה. מילותיו נועדו לקסום גם לדונלד טראמפ, שמחבק אותו באהבה רבה.
סוריה היא ארץ רחבת ידיים, שאוכלוסייתה רב־עדתית והיא חוצה את 20 המיליון. בקרבת הגבול עם ישראל פועלים שבטים ערביים, שגילו עצמאות רבה בשלהי תקופת אסד והרחיבו את עצמאותם אחריה. שליטתו של הממשל המרכזי במחוזות הרחוקים אכן איננה מוחלטת.
ישראל אף היא במלכוד. שליטתה באוכלוסייה סורית מסבכת אותה בעימותים ובהיתקלויות, או גרוע מכך – בצמיחה של התנגדות מקומית חמושה. הקרקע נוחה להתפתחות אלימות ממוסדת בחלוף הזמן. שלושה אזורי חיץ כאלה מחזיק צה"ל כיום. בסוריה, בעזה ובלבנון. זוהי המצאה טובה לזמן מוגבל, אבל כמו שלמדנו על בשרנו – עלולה להתגלות כחרב פיפיות.
בעשותך לעצמך רצועת ביטחון אתה יודע כיצד יצאת לדרך, אבל אינך יודע היכן היא תסתיים ובאילו מחירים. אם רצועת הביטחון תתחיל לשמש מרבץ לפעילות עוינת, עלולה לא רק ההזדמנות להסדר עם דמשק לחמוק מידנו, אלא גם הביטחון.
אזורי החיץ הללו הם פלסטר, מדבקה זמנית, ואינם יכולים לשמש תחליף מדיני. לעיתים הם מביאים צרות. לא במקרה, הגבולות היציבים ביותר של מדינת ישראל כיום הם הגבול המצרי והגבול הירדני. עם שתיהן שוררים הסכמי שלום יציבים.
דמשק וירושלים עוד רחוקות משיחות שלום, אבל חילופי השלטון בסוריה פותחים את האופקים מחדש. הרעיון שנבחן בעבר בטרם ירד מן הפרק בשל בעיית אמון עמוקה בין הצדדים היה חכירה. ישראל תצהיר על רמת הגולן כעל שטח ריבוני סורי, ובתמורה תקבל היתר להחזיקו שנים ארוכות. זה הפתרון הריאלי ביותר אם שתי המדינות מעוניינות בשלום אמת, והוא מחכה למנהיגים אמיצים משני הצדדים. אם תתעקש ישראל על ריבונותה, סביר כי תיתקל בסירוב מדמשק.
כאלה אנחנו הישראלים, מחלקים את האחרים לאויב או ידיד. הלנו אתה אם לצרנו. גם את יחיא סנוואר, כאשר נכנס לתפקידו בעזה ב־2017, סיווג השיח בתוכנו כאישיות קיצונית, רוצח בדם קר. סנוואר אכן היה רוצח, אבל הוא קיבל על עצמו להיות מנהיג של חבל ארץ בן שני מיליון אזרחים. הטרוריסט הפך לפוליטיקאי, ובין שרצה ובין שלא, נאלץ לעמוד בפני בחינה קשה ומורכבת יותר.
אחמד א־שרע היה מפקד ארגון אל־קאעידה ואיננו עוד. גם כאשר כיהן בתפקיד ההוא, נהג באופן שונה מן המוכר. הוא שיתף פעולה בחשאי עם ה־CIA, ואנשיו עמדו בקשרים גם איתנו הישראלים. מאז הדיח את אסד ונעשה לראש מדינה הפכו מהלכיו חשופים יותר, והדרישות של החברה הסורית ממנו נעשו תובעניות.
עליו לא רק לשלוט, אלא גם לשקם את המולדת החרבה, להצמיח את כלכלתה ולהדביק את העדות השונות לכדי מקשה אחת. מלחמה עם ישראל, או תוקפנות כלפיה, חותרות תחת האינטרס הזה ומחלישות את משטרו. אלו מהלכים הרסניים, ודאי כנגד אויב חזק ממנו עשרות מונים.
מנהיגים עוברים שינויים לאורך הקריירה הפוליטית. גם האידיאולוגיים שבהם. את נשיא סוריה, ובעצם את כל אחד משכנינו, יש לשפוט לפי ההווה ולא על פי עברו. אין זו מלאכה מסובכת. מדי יום הוא מקבל החלטות חדשות ומשמיע הצהרות מדיניות. ג'יהאדיסטים - הם במיוחד - מתקשים ולרוב אינם מעוניינים להסתיר את נטייתם לאורך זמן רב.
התרעות פיקוד העורף