הצעדה המרכזית יצאה מכיכר באקדאנו שבבירה, המשיכה לאורך שדרת אלמדה והסתיימה מול ארמון לה מונדה, מקום מושבו של נשיא צ'ילה. המפגינות הניפו שלטים וקראו קריאות נגד ההצעה, המכונה "הקשיבי ללבו". הפגנות נוספות נערכו במוקדים שונים ברחבי המדינה.
הצעת החוק, שקודמה בידי מחוקקים מהמפלגה הרפובליקנית ומהמפלגה הליברטריאנית הלאומית, נוגעת לשלושת המצבים שבהם מותר כיום לבצע הפלה בצ'ילה: היריון כתוצאה מאונס, סכנה לחיי האישה או מצב שבו העובר אינו בר-חיות. לפי נוסח ההצעה, הרופא יצטרך להציע לאישה להאזין לפעילות הלבבית, וסירובה עלול למנוע את ביצוע ההליך.
מרגריטה פניה, דוברת ארגון "Coordinadora Feminista 8M", שעומד מאחורי המחאה, הגדירה את ההצעה כ"אכזרית מאוד". לדבריה, נשים המבקשות לבצע הפלה בנסיבות האלה כבר נמצאות במצב "דרמטי וכואב", והדרישה החדשה "מגבירה את הסבל והכאב ללא כל הצדקה".
ההצעה עוררה התנגדות מצד גורמים פוליטיים, אנשי רפואה וארגוני זכויות אדם, הטוענים כי אין מדובר במתן מידע רפואי נוסף, אלא בהפעלת לחץ רגשי על נשים המתמודדות ממילא עם נסיבות קשות. מנגד, יוזמי ההצעה מציגים אותה כחלק מהליך ההסכמה מדעת לפני ביצוע הפלה.
בתום ההפגנה, פרסה משטרת צ'ילה כוחות באזור אוניברסיטת צ'ילה, והתנועה במרכז סנטיאגו חודשה בהדרגה. על פי הדיווחים, המחאה הסתיימה ללא אירועים חריגים, ולא דווח על עצורים או על הפרות סדר משמעותיות.
היוזמה מתקנת את סעיף 119 לחוק הבריאות במדינה, ועוסקת ספציפית בהליך ההסכמה מדעת שרופאים חייבים לבצע לפני ביצוע הפלה. היא קובעת כי על הרופא ליידע את האישה, מראש ובכנות, על פעילות הלב של העובר, ועליו להציע "בעל פה וישיר" את האפשרות להאזין לפעימות הלב באמצעות מכשירים אלקטרוניים , יחד עם תיאור אובייקטיבי שלו.
על פי מה שהוצע על ידי חברי הפרלמנט קריסטובל אורוטיקוצ'אה (המפלגה הליברטריאנית הלאומית), קיארה ברצ'ייזי (המפלגה הרפובליקנית), קטלינה דל ריאל (המפלגה הרפובליקנית), אלוורו ז'ופרה (המפלגה הליברטריאנית הלאומית), שימנה אוסנדון (התחדשות לאומית) וקלאודיה רייס (המפלגה הרפובליקנית) , קיומה של פעילות לבבית נחשב ל"עובדה קלינית אובייקטיבית וניתנת לאימות" אשר, על פי נימוקי הפרויקט, "מחזקת את איכות ההסכמה מדעת של האישה המבקשת לבצע הפלה".
התרעות פיקוד העורף