"זה פוגע בריבונות שלנו ובביטחון הלאומי שלנו בכך שזה מגביל את האפשרויות שלנו," תקף הסנאטור הדמוקרטי כריס ואן הולן. "מערכות הטילים שרצינו להעביר לאוקראינה הוצבו בדרום-מערב ארה"ב ומומנו על ידי משלם המסים האמריקאי, אבל ישראל הטילה וטו". שגרירות ישראל בוושינגטון הגנה על זכות הוטו, ומסרה כי החשש היה שהטכנולוגיה תזלוג לידיים איראניות. בנוסף, צוין כי כתחליף לכיפת ברזל, ישראל החזירה סוללות פטריוט לארה"ב כדי שיועברו לקייב. גם מזכיר המדינה, מרקו רוביו, הבהיר לוושינגטון פוסט כי אינו מוטרד מהיכולת הישראלית: "בכל פעם שנכנסים לייצור משותף, יש לנו את ההגבלות האלה".
הוויכוח בקונגרס מתרחש בצל ביקורו האחרון של נתניהו בוושינגטון, בו ניסה לגייס תמיכה במלחמה באיראן, מלחמה שהופכת לפחות ופחות פופולרית בקרב הציבור האמריקאי. באותו שבוע ביקר בבירה גם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי. הדרישות המקבילות של שני המנהיגים הציבו אותם בתחרות של משחק סכום אפס על משאבים. על פי דיווח באקסיוס, הנשיא דונלד טראמפ הבהיר לזלנסקי כי יהיה קשה להיענות לבקשתו ל-300 מיירטי פטריוט, מאחר שאלו מוקצים למלחמה באיראן.
המתיחות בין השניים אף גלשה לעימות מילולי נוקשה במהלך הלווייתו של גרהאם. עבור התומכים במהלך, החוק נועד לשמר את התמיכה האמריקאית בישראל ולהוציא אותה מתהליך אישור התקציב השנתי המאבק. זאת, במיוחד לאור העובדה שיותר מ-100 דמוקרטים בבית הנבחרים הצביעו לאחרונה בעד הפסקת הסיוע הביטחוני לישראל, העומד על 3.8 מיליארד דולר. מנגד, מבקרים כמו חבר הקונגרס הרפובליקני תומאס מאסי, שדיבר בפודקאסט "Breaking Points", טוענים כי התומכים מפריזים בתועלת שארה"ב תפיק, שכן היא עולה על ישראל טכנולוגית.
"זו מדינה של 10 מיליון תושבים," אמר מאסי, והדגיש כי המהלך אינו מצדיק את הפגיעה בריבונות האמריקאית. כעת, סעיף המחלוקת מאיים לעכב את אישור חוק ההגנה הלאומי, והמאבק צפוי להימשך אל תוך חודשי הסתיו.
התרעות פיקוד העורף