עתירתו של מזכיר הממשלה, האלוף במילואים אביחי מנדלבליט, נגד היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין היא אירוע חסר תקדים ודרמטי בהרבה מכפי שהוא משתקף בתקשורת. בתוכו מקופל מאבק אדירים על תפקיד היועץ המשפטי הבא.
השחקנים הראשיים, לכאורה, הם ויינשטיין ומנדלבליט, אבל ראשי מהם הוא ראש הממשלה נתניהו, שרואה במנדלבליט את יורשו המיועד של ויינשטיין בסוף השנה הנוכחית, ומסביב גורמים משפטיים, פוליטיים ואחרים שבוחשים בקלחת ומקווים לקצת נחת.
בסוף, משתמעת כאן קטטה עקיפה בין ויינשטיין לנתניהו, אבל ראש הממשלה שומר כרגע על פסיביות כי זה לא זמן טוב מבחינתו להקלע למריבה עם היועמ"ש, שמיטיב כל כך למוסס ולעכב את ענייני מני נפתלי וענייני המעון בבלפור. המשך בוודאי יבוא.
מאחורי התסבוכת הזו, שלל יצרים, מריבות ותככים. ככל שמנדלבליט מתעקש (ובצדק) על הוכחת חפותו, כך מתעצבן וינשטיין. ככל שוינשטיין מתרגז, כך נבהל נתניהו. בג"ץ החליט אתמול, בעקבות הגשת העתירה של מנדלבליט, להורות לוינשטיין לעכב את ההחלטה הצפויה עד קבלת פסיקת בג"ץ. מערכה מספר מי-יודע-כמה בפרשת הרפז בעיצומה, ועוד לא מתחילים לראות את הסוף.
התרעות פיקוד העורף