בית המשפט יביא בחשבון את חוות דעתה של ועדת האתיקה בבית החולים שבו מאושפז האסיר, למעט במקרים דחופים, ויחויב לשקול את מצבו הרפואי והנפשי של האסיר, הסיכויים והסיכונים של הטיפול המבוקש לאסיר, מידת הפולשנות של הטיפול המבוקש והשפעתו על כבוד האסיר, עמדת האסיר ונימוקיו, תוצאות טיפולים דומים שניתנו לאסיר. לצד כך יילקחו בחשבון שיקולים של ביטחון המדינה, שלום הציבור והשפעת ההחלטה על היכולת לשמור על הסדר והביטחון בבית הסוהר.
לפי ההצעה, אם ייתן בית המשפט את ההיתר, ניתן יהיה להעניק את הטיפול הרפואי גם אם האסיר מתנגד לכך, וסוהר יוכל להפעיל כלפיו כוח כדי לאפשר את הטיפול.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "שביתות רעב של אסירים הן תופעה מוכרת, אשר חוזרת על עצמה במציאות הישראלית במשך השנים, לשם קידום תכליות שונות של ציבור האסירים השובתים. לעתים מתאפיינות שביתות הרעב בכך שמשתתפים בהן מספר גדול של אסירים, וכן בכך שחלק מן האסירים מתמידים בשביתת הרעב למשך פרק זמן ממושך, אשר בחלק מהמקרים מגיע עד כדי סיכון חייהם. מצב דברים זה מחייב גיבוש של דרכים ראויות ומתאימות לצורך התמודדות עם שביתות הרעב".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) שהתנגד להצעה אמר: "בכנסת הקודמת נאבקנו נגד החוק הבעייתי המסוכן והמיותר הזה ובסופו של דבר הצלחנו לעצור אותו מכיוון שגם חברים בקואליציה השתכנעו בכך. הזנה בכפייה זה סוג של עינוי, ולא סתם עינוי אלא עינוי אכזרי. מדינת ישראל חוקקה חוק שאוסר הזנה בכפייה לאווזים, כדאי שנבין שמה שאסור לעשות על אווזים אסור לעשות גם לבני אדם".
ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) טען כי ההצעה מבקשת לקנות שקט תעשייתי למדינת ישראל באמצעות עינויים. "מישהו באמת חושב שהפלסטינים יפסיקו את מאבקם בגלל הזנה בכפייה? אתם רוצים להרוס את הדמוקרטיה, היא פשוט לא מתאימה לכם".
ח"כ שרון גל (ישראל ביתנו) הסביר כי גם סיעתו מתנגדת להצעה אבל מנימוק אחר. לדבריו "על ישראל ללמוד מראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר, שאמרה כי החלטה של אסיר לשבות רעב עד למוות היא החלטה שלו ולא של המדינה".
התרעות פיקוד העורף