מוקדם יותר היום, שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) השתמשה בצורה חסרת תקדים בשעות שקדמו למתן הפסיקה בעמוד הפייסבוק שלה כדי להפעיל לחץ ציבורי על השופטים לדחות את העתירה.
העתירה הנוכחית נגד התיקון השני של החוק הוגשה לבג"צ כבר בדצמבר האחרון אז אישרה אותו הממשלה בעקבות פסילת התיקון הראשון על ידי בג"צ. היא הוגשה על ידי המוקד לפליטים ומהגרים, האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם וארגוני זכויות אדם ישראלים נוספים. העותרים דורשים מבג"צ להורות על ביטולו כליל של מתקן השהייה למסתננים "חולות" בדרום וטוענים בעתירה כי אין בתיקון השני לחוק שום מענה לפסיקה הקודמת של בג"צ לפיה השלכתם ללא משפט לכליאה בפועל של בני אדם אינה חוקתית משום סתירתה את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
הארגונים גם מציעים חלופות ואומרים ל"מעריב": "את כל המיליון וחצי שקלים לשנה של תחזוק חולות אפשר להגיע בשיקום שכונות דרום תל אביב. הרי ריכוזם של מרבית השוהים הלא חוקיים שם הוא פועל יוצא של חוסר המעמד שלהם. הם לא יכולים לעבוד או לשכור דירה בכל מקום. הלשכה הזמינה היחידה להם לחידוש רישיונות עבודה זמניים בכל חודשיים כפי שנדרש מהם נמצאת רק במרכז, בבני ברק. מרפאות לא מקבלות אותם, רק רופאים לזכויות אדם בתל אביב כי אין להם ביטוחי בריאות או ביטוח לאומי. הפתרון שאנחנו מציעים למעמד שלהם – בסך הכל 40 אלף איש בישראל – הוא קליטתם לענפי עבודה שאליהם בלאו הכי המדינה מייבאת אלפי עובדים זרים. בבניין, חקלאות, סיעוד. הממשלה יכולה לעודד מעסיקים לקחת אותם לעבודה ואז הדבר יתרום גם לפיזורם בישראל".
לגישתה של הממשלה מדובר במהגרי עבודה לא חוקיים ככלל. לגישתם של ארגוני זכויות האדם מדובר לרוב בפליטים מאזורי מלחמה שהמדינה לא מוכנה להכיר בהם ככאלה. "70-80% מהמהגרים הלא חוקיים מצפון סודן ואריתראה מקבלים בכל מקום אחר בעולם המערבי מעמד של פליטים. האו"ם הכיר בשתי המדינות האלה כמסוכנות לנמלטים מהן. גם ישראל לא יכולה לגרש אליהן אבל מצד שני, גם אחרי בלימת ההסתננות הממשלה מסרבת להעניק להם מעמד פליט" אומרים נציגי הארגונים ל"מעריב" ומוסיפים: "לא רק שקיומו של 'חולות' הוא לא חוקתי, הוא גם גוזל אנשים ממשפחותיהם ומהקהילה שלהם. בעולם מהגרים מגיעים ונקלטים ישר במתקנים שמנהלים עובדים סוציאלים, ולא סוהרים. כאן אנשים מושלכים למתקן שהוא כלא לכל דבר בדיעבד והוא מנוהל על ידי סוהרים".
החוק הראשון נפסל פה אחד על ידי השופטים משום שקבע כליאה למסתננים בכלא "סהרונים" לתקופה של עד שלוש שנים ללא משפט. אז הגתה הממשלה את מתקן "חולות" בנגב. סוג של הכלאה בין כלא למתקן שהייה פתוח. הרחק ממרכזי הערים הגדולות ועם רישום קפדני של נוכחות שלוש פעמים ביום מה שמחייב את השוהים ללון במתקן.
התיקון הראשון נפסל בכל זאת ברוב קולות בבג"צ משום שקבע שהייה ללא הגבלת זמן וללא משפט באותו מתקן חולות ואז הגתה הממשלה בתיקון השני, את הגבלת הזמן של תקופת השהייה ב"חולות" למסתננים שהועברו אליו מערי ישראל - לעד 20 חודשים. זאת מתוך מחשבה שמדובר בתקופת 'התשה' במהלכה יתרצו השוהים במתקן ויסכימו ל"גירוש מרצון" למדינה שלישית, בדרך כלל אוגנדה או רואנדה איתן הגיע ישראל להסכמים סודיים בנושא אף שמדינות אלה מצידן נטלו מהמגורשים אליהן את המסמכים המזהים ולמעשה השליכו אותם חסרי כל לרחובות ואילצו אותם להמשיך ולהגר ברחבי אפריקה בניסיון להגיע לאירופה.
בתיקון השני נקבע עוד כי מסתננים חדשים ייכלאו בכלא סהרונים לעד שלושה חודשים ואז יועברו ל"חולות", ללא משפט, והעתירה מתנגדת גם לסעיף הזה. "הממשלה לא נתנה גם מענה אפילו למה יקרה עם השוהים בחולות מעבר לעשרים חודשים והמשתחררים הראשונים ממנו שמיצו 20 חודשי שהות אמורים להשתחרר כבר בחודש הקרוב. כל התהליך מנוהל על ידי פקידים של רשות ההגירה וסוהרים ללא שום הליך משפטי. דמוקרטיה לא יכולה לנהוג כך" אומרים ל"מעריב" במוקד לפליטים ומהגרים.
התרעות פיקוד העורף