פרופ' זמישלני: "לכן התשובה היא מורכבת יותר. דניאל כהנמן, חתן פרס נובל, שהוא פסיכולוג ישראלי וכתב לא מזמן את הספר 'thinking fast and slow' נתן דוגמה ובדק מה עונים אנשים כאשר הם נשאלים 'מי יותר בוגד, פוליטיקאים, רואי חשבון או עורכי דין'. מה דעתך בנושא?"
"זו התשובה הלא נכונה, והיא האינטואיטיבית. התשובה היא שאצל כולם פחות או יותר זה אותו אחוז. כולם בוגדים בנשותיהם. יש רומנים בין רופאים לאחיות, מרצים וסטודנטיות, וגם בין עובדי מוסך לבין הפקידות שלהם. כשזה מגיע לפוליטיקאים זה יותר מעניין".
"גם, אבל אמרנו שאלה אנשים עם יותר אנרגיה, אמרנו שכולם יכולים לפשוע אבל רק אלה מתפרסמים. הסיבה השלישית היא שהחוקים השתנו או כמו שאמר ניקסון 'שינו את החוקים ולא אמרו לי'. פעם בחורה לא הייתה יכולה לשבת בחוף הים מבלי שיטרידו אותה 'צ'חצ'חים' או 'ערסים', היום החוקים השתנו אבל יש אנשים שממשיכים את אותן התנהגויות קודמות. לפי מה שקראתי על סילבן שלום, זה היה בעבר. אני מניח שהיום אותם אנשים שאכפת להם יסגלו לעצמם התנהגות אחרת".
"לקח להם יותר זמן להפנים את החוקים. אני מניח שכאשר יפנימו את החוקים החדשים המצב ישתנה. האמת היא שגם אני לא כל כך מבין את החוקים החדשים כי אם אומרים לאישה שהתחת שלה הוא כזה או אחר זו הטרדה מינית, אבל אם יגידו לה שיש לה פרצוף של פרה זו ישירות וזו לא הטרדה. ואני תמיד שואל, אם אתה אומר למישהו 'פרצוף תחת' זו הטרדה מינית או סתם ישירות?"
פרופ' זמישלני: "החוקים לא ברורים ואנחנו בפגישות סלון בתל אביב לא מבינים את החוקים של היום".
פרופ' זמישלני: "ידוע לך שחלק מהתקשורת היא תקשורת של מגע, גם כשאתה מדבר עם גבר אתה טופח לו על הכתף. נגיעה היא חלק מתקשורת. ייקח זמן להפנים שעם אישה צריכים להיות רובוטים".
פרופ' זמישלני: "ברגע שמשנים את כללי המשחק אז אנשים יתייחסו לנחמדות וישירות כמשהו שאסור, כמו העלמת מס".