הפעילות של תנועת החרם נגד ישראל (BDS) עלתה השבוע שוב לכותרות עם פתיחת “שבוע האפרטהייד הישראלי” בבריטניה, שבמסגרתו נתלו כרזות הקוראות להחרים את ישראל בכ־500 רכבות תחתיות. הקמפיין האנטי־ישראלי הופנה לא רק נגד ישראל עצמה, אלא גם נגד הממשלה וכלי התקשורת בבריטניה, שלפי הכרזות תומכים בכיבוש ופועלים נגד הפלסטינים.בין היתר, הכרזות כללו ססמאות כגון “מדינת אפרטהייד”, “משפט שדה” ו”רצח”.
תליית הכרזות אומנם עוררה סערה ברחבי העולם, אבל בישראל מסרבים להתרגש. “יש כאן בעיה קשה של תנועת החרם, אבל עדיין צריך להסתכל עליה בפרספקטיבה נכונה”, אומר יפתח קוריאל, דובר שגרירות ישראל בלונדון. “זה ‘שבוע האפרטהייד’ בבריטניה שבו מרכזים את כל המאמצים להכפיש את ישראל, והאירוע של הרכבות פתח את השבוע. בסופו של דבר זה אירוע של ונדליזם, ואין לו כל כך השפעה כאן. הסיקור שלו כאן לא היה משמעותי”.
קמפיין ה־BDS החל את פעילותו ב־2005, והוא כולל כ־170 ארגונים פלסטיניים או ארגוני שמאל רדיקלי. התנועה פעילה בעיקר ברשתות החברתיות, שם היא מגייסת פעילים ברחבי אירופה וארצות הברית, מעודדת אותם לפעול ומלמדת את המצטרפים החדשים כיצד לארגן אירועי מחאה נגד ישראל.
"את המלחמה בחרם על ישראל צריך לעשות בשקט ולא לתת לה כותרות שמהן התנועה הזאת ניזונה", טוען גם גורם דיפלומטי בכיר. "אנחנו מגדילים אותם. מי שנמצא בשטח זה אנשי משרד החוץ. לכן כשהעבירו את המלחמה ב־BDS למשרד אחר, זו הייתה חלוקה מלאכותית שנעשתה לצרכים פוליטיים".
“יש כמות גורמים אדירה שאחראית על תדמית ישראל”, מוסיפה לנדאו. “משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, הצבא, לשכת העיתונות, וגם הקהילה היהודית בחו”ל. כששמים את זה מול BDS - שיש להם רק מסר אחד - זה פשוט לא עובד”
התרעות פיקוד העורף