הצעת "חוק משה קצב": לא ינוכה שליש לאסיר שלא הביע חרטה

לקראת הדיון בוועדת השחרורים בעניינו של הנשיא לשעבר, הגיש ח"כ רוזנטל הצעה לפיה הודאה והבעת חרטה על המעשים יהווה קריטריון הכרחי לקיצור עונשו של אסיר

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
משה קצב, ארכיון
משה קצב, ארכיון | צילום: פלאש 90
2
גלריה

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "מטרתה של הצעת חוק זו הינה למנוע שחרורם של אסירים אשר לא הודו בביצוע העבירה המיוחסת להם ולא הביעו חרטה מתוך הרציונל כי הכרה בעבירה אותה ביצעו הינו השלב הראשון בתהליך שיקומם של אסירים בטרם שילובם ושיקומם בקהילה. באופן אבסורדי, הודאה באשמה אינה תנאי הכרחי להמתקת העונש".

כאמור, את הצעת החוק הגיש רוזנטל לקראת הדיון בעניינו של קצב, המרצה עונש מאסר בגין אונס ועבירות מין. ח"כ מיקי רוזנטל מסר כי "עצם הדיון בשחרורו המוקדם של הנשיא לשעבר מבלי שזה הביע חרטה על מעשיו מקוממת. גם אם התנהג קצב כאסיר למופת, גם אם אינו מסוכן לציבור, מדוע מגיע פרס לאנס שלא הפנים את חומרת מעשיו? החוק שהגשתי היום יוסיף קריטריון נוסף לשיקולי ועדות השחרורים כך שהודאה הבעת חרטה תהווה תנאי הכרחי לקיצור מאסר".

רוזנטל. צילום: פלאש 90
רוזנטל. צילום: פלאש 90 | רוזנטל. צילום: פלאש 90

עוד אמרה שקד: "אישית, מעולם לא נדרשתי לדון בעניינו של קצב ומעולם לא פתחתי את התיק ולא עיינתי בעובדות. קצב מתעתד לעמוד בחודש הקרוב בפני ועדת שחרורים. הוועדה, המנהלת הליך עצמאי בראשות שופט, שוקלת הרבה קריטריונים על פי חוק, בין היתר מסוכנות לציבור, התנהגות בכלא, שיקום האסיר וכו'. הודאה וחרטה לא מהווים קריטריון על פי החוק, אבל הם  כמובן נשקלים ע"י הועדה במסגרת יכולת השיקום של כל אסיר. לנפגעי עבירה יש זכויות בהליך הפלילי בין היתר גם לעמוד בפני הוועדה ולהביע דעתם ועמדתם וחשוב שנפגעי עבירה יכירו בזכות זו ויעשו זאת. אנחנו לא מתכוונים בשום צורה להתערב בהליך. לאחר שיסתיים, בסמכותו של הנשיא לחון כל אסיר, והנשיא יחליט אם להידרש לנושא, לפי ראות עיניו".

תגיות:
אסירים
/
חנינה
/
הצעת חוק משה קצב
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף