מקורביה של קלינטון טוענים כי המועמדת הדמוקרטית לנשיאות מכירה היטב את הלחצים השונים הרבים איתם צריך להתמודד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואת ההשפעות הקואליציוניות-פוליטיות שעשויות להיות ללחץ אמריקאי קשה על עניינים מדיניים. "היא מסכימה בלב מלא עם החזון של אובמה למטרה של שתי מדינות, אבל לא עם הטקטיקה שלו כדי להגיע לשם", נכתב בדיווח.
"נעלנו עצמנו בעימות שלא היינו צריכים", כתבה קלינטון בספרה Hard Choices. "הקו הנוקשה בנוגע להתנחלויות פשוט לא עבד". "קלינטון התרשמה מאוד ממהלך ההקפאה של נתניהו והייתה מתוסכלת שהוא לא קיבל את הקרדיט הראוי עבורו", אמר דניס רוס.
"קלינטון אמרה שהיא רוצה לנהל דברים בצורה אחרת", אמרה וונדי שרמן, לשעבר אחראית מטעם ממשלת ארצות הברית על המשא ומתן עם איראן על הגרעין ואחת מיועציה הבכירות של קלינטון. "היא לא חושבת שאפשר לכפות פתרון ולא רוצה להביא לעוד מתח ביחסים. היא לא תנסה לדחוף תכנית שלא חשבו עליה כהלכה".
"קלינטון יודעת כי יש צעדים קונסטרוקטיביים שניתן לעשות כדי להתקדם", אמרה ל"ג'רוזלם פוסט" לורה רוסנברגר, יועצת בכירה לענייני חוץ של קלינטון. "ויש כאלו פחות".
ראוי לציין כי קלינטון לא תולה את האשמה רק באובמה. היא רואה אשמה תורמת להידרדרות היחסים גם מצד ישראל, ומקווה כי הכרה בכך שממשל אובמה הזיק ליחסים – תגרום לישראל להכיר בחלקה, ולסייע לפתוח דף חדש.
לפי הדיווח, קלינטון מתנגדת בצורה נחרצת ומפורשת להצעה חד-צדדית דרך מועצת הביטחון של האו"ם, שאי-התנגדות אליה נשקלת על ידי ממשל אובמה.
יועצת בכירה של קלינטון טענה כי תקדם בהמשך יוזמת שלום ערבית, שתערב מדינות נוספות ושתכלול הכרה בישראל כמדינה יהודית. "קלינטון מבינה כי מדובר בזמן קשה מאוד בשביל להתקדם לעבר הסכם שלום. "היא מבינה שצריך את הקונטקסט הנכון כדי שזה יצליח", אמרה רוזנברגר.
"אובמה החל את היחסים עם עם ישראל ברגל שמאל, אני חושב שקלינטון נחושה לא לחזור על כך", סיכם מרטין אינדיק, שהיה שליח של אובמה לאזור בשנים 2013-2014.
התרעות פיקוד העורף