"לא הבאתי את כל הפרטים על מה שקרה בטיפולים המדיניים שלנו. לאחר שנשתרש הרושם שיד מצרים על העליונה, התחילו ידידים רבים להתרחק מאיתנו, ואז התחילו ידידים בפריז לומר: בידכם המפתח עכשיו. ובין השאר גם הנשיא טאבמן הציע איזו הצעה שיש בה כדי לסבך יותר את האמריקנים. אני חושב שסיבכנו אותם יותר, והשבוע אחריותם המדינית יותר גדולה מאשר אז, בעיני העם, וגם בעיני הנשיא, וההתלבטויות קשות. אולי לא ירצו לדבר איתנו. אני לא כל כך בטוח שכזה יהיה המצב, ונצטרך למצוא דרך מהירה להגיד גם לו וגם לדה גול. אני מסופק אם נצטרך לעשות איזה דבר במישור זה לפני הפעולה.גם בשדר האחרון של הנשיא ג'ונסון הוא מגדיר שני דברים שהוא רואה אותם כאינטרסים חיוניים של ארה"ב. קודם כל, השלמות הטריטוריאלית של המדינות. יש המבינים מזה שכוונתו לומר כי איננו יוצאים לכיבושים טריטוריאליים. שנית, שמירת השלום באזור. אלה העמדות שלו ולא שלנו. על כל פנים, צריך לקבל קו מדיני מיידי לשיקול בדבר שהוא הרבה פחות מסוכן מאשר סיכון עצם קיומנו. אני מציע שתיפול הכרעה עקרונית, והעיתוי והתכסיס להצגת העניין, כל אלה יידונו בוועדת השרים לענייני ביטחון".
"א. לאחר שמיעת דין וחשבון על המצב הצבאי והמדיני, מפיהם של ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון, ראש המטה הכללי של צה"ל וראש אמ"ן, קובעת הממשלה, כי הצבאות של מצרים, סוריה וירדן ערוכים להתקפה רב־חזיתית ומיידית, המאיימת על קיומה של המדינה.
"ב. הממשלה מחליטה לנקוט בפעולה צבאית שתביא לשחרור ישראל מטבעת התוקפנות המתהדקת והולכת סביבה.
"ג. הממשלה מסמיכה את ראש הממשלה ואת שר הביטחון לאשר למטה הכללי של צה"ל את מועד הפעולה.
"ד. חברי הממשלה יקבלו בהקדם האפשרי את האינפורמציה הנוגעת לפעולות הצבאיות שתיערכנה.
"ה. הממשלה מטילה על שר החוץ למצות כל פעולה מדינית אפשרית כדי להסביר את עמדת ישראל ולרכוש את תמיכת המעצמות".
"בדיוק לפני שבוע, אם אתם זוכרים, בדיוק בשעות אלו קיבלה הממשלה החלטה שההיסטוריון יציין אותה בוודאי כאחת מן ההחלטות הגורליות של העם היהודי בכל הדורות..."
"הניצחון הצבאי הנו ללא תקדים במערכות ישראל וייתכן כי אין לו אח ודוגמה בתולדות העולם".
"לגבי אבדותינו, פה אני מתקשה לומר, עוד אינני יודע את המספרים המדויקים, אבל אם לומר שהן היו קלות יחסית, אולי זה גם כן חילול הקודש, כי מאות הרוגים זה מאות עולמות, כל אדם הוא עולם בפני עצמו. ויש לנו בוודאי יותר מאשר מאות פצועים".
"נקודה נוספת, זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה אוחדה ירושלים ויהודים יכולים להתפלל ליד הכותל המערבי, ליד קבר רחל ולבקר במערת המכפלה.
"בפעם הראשונה מאז קום המדינה הוסר האיום הביטחוני על ישראל מצד הגדה המערבית, וכאן אני נזכר בלטרון, שהייתה בשבילנו מושג, כי בזמן עלה לנו השטח הזה בדמים רבים, אם כי הוא נשאר בצד השני. בפעם הראשונה מאז קום המדינה הוסר האיום עלביטחון ישראל מצד הרמה הסורית. וכאן אינני יכול שלא להזכיר את השליטה על רשת המעיינות, כאשר התקרבנו לבאניאס וברגל אחת היינו ליד מוחייבה, ליד מאגר המים הגדול של הירדן".
"אולי כאן אגיד עוד איזה דבר, כי המלחמה הוכיחה, כי מי שהתנבא על אופיו של הדור הצעיר בישראל, כאשר הגיעה שעת מבחן, הוא הוכיח את עצמו...
"ברצוני להגיד לכם, חברי הממשלה, כל ימי שירותי כראש הממשלה וכשר הביטחון, אודה ולא אבוש, חששתי שנגיע ליום בו ניאלץ להילחם טנק מול טנק ואדם מול אדם, על כל אויבינו יחד. יעיד הרמטכ"ל, ואני חייב להודות פה, לא אגיד ניצחוני בני, ניצחוני הרמטכ"ל, ואלפי המפקדים שניסו להוכיח באותות ובמופתים, במפות ובהסברים חלק מהחברים כאן היה במטה וראה זאת, הייתה נכונות והייתה הכנה לכך, שיכול לקרות כי ביום אחד, אחת ממדינות ערב תתחיל ואז כולם יקפצו על העגלה...."
"היה זה יומו הגדול של צה"ל, צבא העם. וכפי שאמרתי, עוד ידובר ויסופר. כיום מותר להגיד, ניצחנו במלחמה ועכשיו בעצם מתחילות דאגות השלום, דאגות השלום הקבוע. מי ייתננו תושייה, חכמה ובינה איך להסתדר עם כל הרכוש הזה, ואינני מתכוון רק לרכוש דלא ניידי. עם כל ההצלחה בשדות הקרב יש צורך בהרבה חוכמה ובינה, כי גם בעיות השלום מלוות בהרבה שאלות קשות. ואנחנו לא "עם לבדד ישכון", אם כי בשעה קשה וברגע קשה בכל זאת נוכחנו שאנחנו לבדנו. אינני מבטל בזה את כל העזרה שקיבלנו במשך כל השנים טיפין טיפין, אבל בשנים האחרונות קצת יותר, כדי להיות מה שהננו".
התרעות פיקוד העורף