שנים רבות בטרם ציפה להיות מזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל, היה ח"כ לשעבר אבשלום (אבו) וילן יוצא בילדותו עם אביו יעקב (קובה) לשדות קיבוץ נגבה כדי לראות אם החיטה לתחמיץ או לגרעינים גדלה. יחד היו נושאים את עיניהם למרום, לראות אם באופק מסתמן גשם. “בשנים שלאחר מלחמת העצמאות, כשהמשק שלנו היה חרב, כל הקיום שלנו היה תלוי בגידולי השדה”, מסביר וילן, שבחלוף הזמן עברה הדאגה שלו מד’ אמות קיבוצו לכלל החקלאות במדינה, בראיון לקראת סוכות, חג האסיף. הוא, נשוי לנעמי, אשת חינוך, אב לשניים וסב לשניים, מגיע רענן אחרי שחיית הבוקר היומית שלו. וילן יהיה בין משתתפי אירוע לציון מלאת 90 שנה לקיבוץ הארצי, שיפתח בחמישי השבוע את פסטיבל מספרי הסיפורים בגבעתיים.
“כיום יש בישראל חקלאות מצוינת ובתחום הזה יש הרבה במה להתגאות, אבל לא בהתייחסות הממשלה אליה”, הוא קובע. “אם מראשית הציונות האתוס של חקלאות, התיישבות וביטחון היה אתוס מלכד של רוב הציבור, התוכנית הכלכלית לייצוב המשק של ראש הממשלה שמעון פרס ושל שר האוצר יצחק מודעי חתכה ב־85’ במכה כמעט את כל התמיכה שניתנה עד אז לחקלאות. המסקנה הייתה: הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת”.
“אם אנחנו מייצרים תפוקה חקלאית בסך 30 מיליארד שקל בשנה, אנחנו נתמכים על ידי הממשלה רק בין 10% ל־%13 מכך, הרבה פחות מאשר במדינות מתוקנות. תפקיד שר החקלאות הפך להיות כמעט הכי פחות אטרקטיבי בממשלות ישראל, ושרים מגיעים אליו כאל ארץ גזירה. אין מדיניות כוללת. לו הייתה, שר החקלאות היה שם לב לכך שבעוד שבירקות ובפירות אנחנו יותר זולים מאשר באירופה, צריכתם הממוצעת ירדה מ־200 קילוגרם לנפש בשנה ל־150. זאת כשמדובר באוכל הבריא ביותר”.
עוד אבסורד מדאיג שווילן מצביע עליו: “אם לפני 20־30 שנה היו במדינה כ־50 אלף חקלאים פעילים, היום, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש רק 15 אלף חקלאים פעילים. מקצצים להם את מכסות המים, כי בגדול המדינה לא שמה על החקלאות, וזה שנים לא הקדישה לה ולו ישיבת ממשלה אחת. כמה שחבר הכנסת איתן ברושי ואני ביקשנו לקיים אותה, שום דבר לא עזר”.
“היא לא שכחה. פשוט לא אכפת לה ממנה. באופן עקרוני, אני נגד בכיינות. בעשר השנים שבהן הייתי בוועדת הכספים של הכנסת, ראיתי שהבכיינות לא עוזרת. אני מציע להסתכל על הצד החיובי של הדבר, כשמבחינת מדינת ישראל החקלאות היא היהלום שבכתר ואסור לאבד אותו. חבל שפוליטיקאים מזלזלים בה מפני שהיא שווה חצי מנדט. זה מה שמעניין אותם, מראש הממשלה ועד אחרון השרים”.
“ראינו בעבר איך משמר הגבול, כשהתאמץ בלחימה נגד הפשיעה החקלאית, הביא תוצאות לא רעות. אבל כשמתפרסם שמרכזים את הכוחות בירושלים, הגנבים יודעים שאפשר לחגוג. בנוסף, הענישה כאן מגוחכת ואין שום אלמנט הרתעתי. אם גלעד ארדן, השר לביטחון הפנים, היה מדבר פחות בתקשורת ומפעיל יותר את מג”ב, אולי היה זז משהו”.
וילן (66) כיהן בשנים 1993־1996 כשליח השומר הצעיר והקיבוץ הארצי לצפון אמריקה. בשנת 1996 נבחר למזכיר הקיבוץ הארצי וכיהן בתפקיד עד 1999, כאשר נבחר לכנסת מטעם מרצ. כיהן כחבר כנסת עד 2009, ולאחר מכן נבחר לכהן כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.