ב-1956 התמנה ליועץ לענייני ערבים לראש הממשלה דוד בן-גוריון, ופעל, בין השאר, לשילוב בני העדה הדרוזית בצה"ל. בשנות ה-60 תיפקד כשגריר באוגנדה ובאתיופיה ובשנת 1973 מונה לשגריר באיראן. לובראני היה בקשרים הדוקים עם השאה מוחמד רזא שאה פהלווי והיה בין הראשונים שהזהירו מבעוד מועד כי קרב הקץ על משטרו של השאה.
בראיון למעריב לאחר פרישתו מהשירות הציבורי, אמר לוברני, שהיה מתאם הפעולות בלבנון על טיפולו בתיק הנווט השבוי רון ארד והופקד על המגעים לשחרורו מול ארגון "אמל" כי “מבין כל הדברים שעשיתי, זו הייתה הפרשה שהשפיעה עלי במיוחד. אני בכל בוקר קם ומסתכל בראי ושואל את עצמי אם עשיתי הכל כדי להחזיר את רון. ואין לי תשובה על זה. הסיפור הזה מייסר אותי עד היום, למרות שאני יודע שלא אני זה שיכולתי לשחררו".
התרעות פיקוד העורף