אלא שבמכתב ששלחה התנועה לטוהר המידות עלו טענות שונות לגבי רו"ח שטרק, המכתב הונח בפניהם של השרים טרם המינוי אך נדמה כי לגבי טענה אחת לא נערך דיון ולא ניתנה הדעת טרם האישור. הטענה היא כי ב-2014 הוועדה לבחינת מינויים ברשות החברות הממשלתיות פסלה בעבר את מועמדותה של שטרק לתפקיד יו"ר מע"צ לאחר ששטרק מסרה פרטים לא נכונים בשאלון שהתבקשה לענות עליו במהלך המינויים לתפקיד. השאלה שעליה השיבה בשלילה, ובעצם לא אמרה את האמת, הייתה "האם במהלך חמש השנים האחרונות היה בדו"ח מבקר המדינה מידע שעשוי היה להיות רלוונטי למועמדותך לתפקיד?". שטרק, כאמור, השיבה בשלילה אלא שמבדיקה זריזה ניתן היה לגלות שב-2010 נמתחה ביקורת על התנהלותה בתפקיד יו"ר הדירקטוריון נמל אשדוד בין השנים 2007-2004 ולכך הייתה השפעה על מינויה לתפקיד יו"ר מע"צ.
בחוות הדעת המשפטית שהוגשה לשרים לקראת הדיון ביום ראשון הקרוב נכתב כי לפני הגשת מועמדותה לחברות בוועדה המייעצת לתפקידים בכירים הצהירה שטרק על אותו דו"ח מבקר על אף שלא הייתה מחויבת לכך שכן עברו מעל ל-5 שנים מאז נכתב הדו"ח. לפיכך ממליץ משרד המשפטים לאשר מחדש את חברותה של שטרק למרות העובדה כי לא דיברה אמת בעבר בנוגע לתיפקודה.
התנועה לטוהר המידות הגישה במקביל עתירה לבג"ץ בה ביקשה שבית המשפט יורה על צו ארעי כנגד החלטת מינוי נגל ושטרק כחברי הוועדה. ב-26.6.18 צפויה המדינה להשיב לעתירת התנועה.