על פי החשד, הפריצה לטלפון של גנץ נעשתה על ידי איראן, ששאבה את תכולת הטלפון. בליכוד טענו כי המידע שנשאב מהמכשיר הופך את גנץ כנתון לסחיטה, אך הרמטכ"ל לשעבר דחה את הטענות וטען כי במכשירו הסלולרי לא היה חומר ביטחוני, והחומר האישי שהיה בו לא מציב אותו בסכנת סחיטה. כלי התקיפה ששומש במקרה נשלח לגנץ דרך סמס, מייל או וואטסאפ המכילים קישור, שלחיצה עליו מאפשרת לתוקף גישה לנתונים השמורים במכשיר הסלולרי של קורבן התקיפה. יש לציין בכירים במערכת הביטחון לא נהנים מטלפונים מאובטחים אחרי שירותם, דבר שהקל על התקיפה נגד גנץ.