המדד נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטי זו השנה ה-17 ברציפות. איסוף הנתונים התבצע על ידי מכון שילוב ומכון סטאטנט. ניתוח המדד נעשה על ידי פרופסור תמר הרמן, מהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.
במסגרת המדד נבדק בחודש נובמבר האחרון אמון הציבור כלפי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות: 46.5% מהציבור מאמין באביחי מנדלבליט, ואחוז דומה (42%) בפרקליטות.
הציבור חצוי בשאלת מצבה של הדמוקרטיה הישראלית: 34% מהציבור הישראלי סבור כי מצב הדמוקרטיה הישראלית טוב ואף מצוין, לעומת 35% מהציבור שמרגיש שמצבה של הדמוקרטיה בישראל כיום לא טוב.
פילוח לפי מחנה פוליטי מעלה כי הימין מעריך יותר בחיוב את מצב הדמוקרטיה הישראלית, לעומת השמאל- בעוד 50% מהמשתייכים למחנה הימין סבורים שהדמוקרטיה הישראלית מתפקדת כשורה, רק 27% מהמרכז ו-13% מהשמאל חושבים כך. בהתאמה, שעה ש-84% ממחנה השמאל 68% מהמרכז סבורים שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה חמורה, רק 29% ממי שממקמים עצמם בימין חשים כך.
ציונה של ישראל השנה במדד השליטה על השחיתות (of Corruption Control) של הבנק העולמי ירד בצורה משמעותית בהשוואה לציון מהשנה שעברה, והוא הנמוך ביותר מאז 2013. בכל הנוגע להשתתפות הפוליטית, על פי מדד ה- Economist, ישראל עדיין עולה על מרבית המדינות הדמוקרטיות המבוססות, וממוקמת במקום השני בעולם. במדד תפקוד הממשלה של ה- Economist הבוחן את רמת התפקוד הדמוקרטי והיעילות של מוסדות הממשלה, ישראל שומרת על המקום ה- 27-32 מתוך 167 המדינות שנכללו במדד, ומדורגת במקום ה-20-23 בקרב מדינות ה-OECD.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין אמר עם קבלת המדד: "כבר שנה שבישראל מכהנת ממשלת מעבר. כבר שנה שהאתגרים הביטחוניים, הכלכליים, החברתיים והדיפלומטיים שעומדים לפתחנו, לא זוכים לטיפולה הנאמן של ממשלה יציבה".
"לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהסחרור הזה שנקלענו אליו הוא בעייתי, ואולי אף מסוכן. מסוכן מכיוון שאמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים - בבחירות, במפלגות ובכנסת - נשחק. אבל יותר מכך- הקיפאון הפוליטי, החידלון הזה, שוחק את אמונו של העם בישראל ביכולת שלנו לעבוד ביחד, לחיות ביחד. כשהעם חוזה במנהיגיו מטילים רפש זה בזה, מטילים חרמות על ציבורים שלמים ומבקשים לקושש מנדטים באמצעות אסטרטגיה פלגנית, במה נותר לו להאמין?".
"ובדיי, בדוח שאתם מניחים היום על שולחני, כאן בבית הנשיא, ביתו של העם, מופיע נתון פשוט אחד, חד וחלק: הרוב המוצק של אזרחי ישראל - יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים, אנשי שמאל, ימין ומרכז - רוצה לחיות כאן בישראל. כולי תקווה ששנת 2020 תהיה שנה של אחדות ושותפות, בין כל הקבוצות בחברה הישראלית, ללא יוצא מן הכלל".
יוחנן פלסנר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין היום כי "למרות שנה שהתאפיינה במתקפות על גורמי המקצוע ומוסדות אכיפת החוק על האמינות והמקצועיות שלהם, מתברר שמתקפות אלה כמעט ולא השפיעו על עמדות הציבור. כפי שניתן לראות מהמדד- אמון הציבור בבית המשפט העליון הוא עדיין פי 4 מאשר האמון במפלגות. לפוליטיקאים שממהרים לתקוף את מערכות אכיפת החוק המקצועיות מומלץ לנהוג בצניעות, לפני שהם טוענים שהם מדברים בשם העם".
פרופ' תמר הרמן ציינה כי: "המדד השנה מצביע על המשך ואף החמרה של אי שביעות הרצון של אזרחי ישראל מתפקודה - הלקוי לדעתם - של המערכת הפוליטית, עד כדי פגיעה בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. בכל הנושאים כמעט מצאנו כי ההשתייכות למחנה פוליטי זה או אחר היא העדשה שדרכה מסתכלים הישראלים על כל בעיות השעה. לפיכך במקום שהימין מרוצה – השמאל מדוכדך, ולהיפך. עם זאת, אין מדובר בניכור מהמקום עד כדי העדפה לחיות במקום אחר, זאת ככל הנראה בגלל תחושת שייכות חזקה לקולקטיב הישראלי ואכפתיות עמוקה לגבי המתרחש במדינה".
המדד כלל מדגם של 1,014 איש בגיל 18 ומעלה. מדגם מייצג של יהודים וערבים. הסקר התקיים בתאריכים 2-19 במאי 2019