'יהדות התורה' היא מפלגה חרדית אשכנזית המהווה איחוד כוחות של מפלגת 'אגודת ישראל' החסידית ו'דגל התורה' הליטאית. שתי המפלגות החלו לרוץ ביחד כבר בכנסת ה-13 ב-1992 חיות בכפיפה אחת למרות חילוקי דעות ואיומים על פירוק האיחוד. במשך שנים נמנעו ראשי המפלגה מלכהן בתפקידי שרים, על מנת שחבריה לא ידרשו לשאת באחריות להחלטות הממשלה המנוגדות לרבים מעקרונותיהם, אולם בכנסת האחרונה נאלץ סגן שר הבריאות ליצמן להתמנות לשר לאחר שבג"ץ קבע כי לא יוכל לכהן כסגן שר הבריאות עם סמכויות מלאות של שר.
גם בתוך החלוקה הסיעתית לשתי מפלגות, מתחלקת מפלגת 'אגודת ישראל' לארבע סיעות קטנות יותר. הסיעה המרכזית היא של חסידות גור בהובלתו של יעקב ליצמן, סיעת שלומי אמונים (איחוד של חצרות קטנות שונות) בהובלתו של מאיר פרוש, 'הסיעה המאוחדת' של חסידות ויז'ניץ בהובלתו של יעקב טסלר וסיעה נוספת המייצגת את חסידות בעלזא בהובלתו של יעקב אייכלר. עם פתיחתה של מערכת הבחירות לכנסת ה-24 חל משבר בהנהגת 'אגודת ישראל' כאשר פרוש ואייכלר ביקשו להתנער משליטת חסידות גור הגדולה במפלגה. השניים פנו למשה גפני, מנהיג המפלגה השותפה 'דגל התורה', והודיעו לו כי ליצמן כבר לא מייצג אותם.
שתי המפלגות המרכיבות את רשימת 'יהדות התורה' מתפקדות בכנסת בסיעה משותפת, אך כמפלגות עצמאיות. למפלגות מועצות גדולי תורה נפרדות ורק לעיתים נדירות הן מקיימות ישיבה משותפת. החל מהבחירות לכנסת ה-14, בשנת 1996, הוסכם שפילוח המצביעים הוא 60%-40% לטובת 'אגודת ישראל', ומשכך התגבשה חלוקה שעל פיה 'אגודת ישראל' קיבלה את המקומות 1, 3, 5, 6 ברשימה, בעוד 'דגל התורה' קיבלה את המקומות 2, 4. עם השנים, בעקבות טענות מצד 'דגל התורה' לתת-ייצוג, הוענקו להם המקומות השביעי והשמיני.
לראשונה יעמוד בראש רשימת המפלגה ח"כ משה גפני. מי שבמשך שנים עמד בראש הרשימה, משה ליצמן, יאייש את המקום השני ברשימה.
הרשימה המלאה:
התרעות פיקוד העורף