בר חזר והבהיר את המסר כי לחקיקה תהיה השפעה על היחסים בין המדינות, והדגיש שעוד לא מאוחר מדי עבור פולין לעצור תהליכים שמשמעותם התנערות ממחויבותה, ולשוב לשיח בנושא השבת רכוש, שהופסק ב-2019.
במהלך הפגישה אף הובהר לשגריר כי לא מדובר בוויכוח היסטורי על האחריות לשואה, אלא בחוב המוסרי של פולין כלפי "מי שהיו אזרחיה ורכושם נגזל בזמן השואה ותחת המשטר הקומוניסטי". בתגובה, הממונה הזמנית על השגרירות בפולין, טל בן ארי, זומנה לשיחת נזיפה במשרד החוץ בוורשה.
על פי הצעת החוק, שהועברה בקריאה שניה, כאמור, כל התביעות התלויות ועומדות שלא הגיעו להכרעה במהלך 30 השנים האחרונות - יופסקו או יימחקו. גם לא ניתן יהיה להביא טענות חדשות לגבי החלטות מנהליות שהתקבלו לפני יותר מ- 30 שנה.
הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש יזם את הלחץ הבינלאומי על פולין סביב הצעת בחוק שתמנע השבת רכוש וצדק עם ניצולי השואה והפציר בממשל האמריקאי ובממשלת ישראל ונשיא המדינה לפעול בנידון. פולין הרשמית דחתה את הטענות והפנתה את האחריות לגרמניה בטענה שהיא האחראית לכך. יודגש, מדובר ברכוש שנגזל פעמיים: בפעם הראשונה על ידי הנאצים ובפעם בשנייה לאחר המלחמה על ידי המשטר הקומוניסטי.
התרעות פיקוד העורף